"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב', ה)
אסתר רבה (וילנא) פרשה ו
"איש" - מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו
דכתיב ביה [=שכתוב בו] (במדבר י"ב, ג): "והאיש משה ענו מאד" -
מה משה עמד בפרץ, דכתיב (תהלים ק"ו, כג): "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו'"
אף מרדכי כן, דכתיב (אסתר י', ג): "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
מה משה לימד תורה לישראל, דכתיב (דברים ד', ה): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים"
אף מרדכי כן, דכתיב (אסתר ט', ל): "דברי שלום ואמת" וכתיב (משלי כ"ג, כג): "אמת קנה ואל תמכור".
"ושמו מרדכי" - הרשעים קודמין לשמן: "נבל שמו", "שבע בן בכרי שמו",
אבל הצדיקים שמן קודם להם: "ושמו מנוח", "ושמו קיש", "ושמו שאול", "ושמו אלקנה", "ושמו בועז", "ושמו מרדכי",
לפי שדומין לבוראן דכתיב (שמות ו', ג) : "ושמי ה' לא נודעתי להם".
"יהודי" - למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא? לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם.
אסתר רבה - מדרש אגדה על מגילת אסתר המורכב משני חלקים שונים בסגנונם: החלק הראשון הוא מדרש פרשני המתוארך למאה השישית בארץ ישראל. החלק השני מכיל מקורות מאוחרים וכתוב בסגנון המקרא המשוכתב, סיפורים המרחיבים את הכתוב במקרא. חלק זה מתוארך למאה ה-11. איחודם של שני החלקים התרחש, ככל הנראה, במאה ה-12 או ה-13 באירופה.