שתי הפרשיות העוסקות ביחוסי הלויים ועבודתם (ו', א-טו, טז-לד) משובצות בין שתי הפרשיות העוסקות ביחוסי הכהנים (ה', כז-מא; ו', לה-מה). וכשם שאין יחוסי הכהנים עוסקים ביחוסי כל בני אהרון, אלא ביחוס פנחס בן אלעזר בלבד, כך גם יחוסי הלויים אינם עוסקים ביחוס כל בני הלויים, אלא רק ביחוס אחד מבניהם של שלושת ראשי אבות הלויים (גרשם, קהת ומררי), וכל זה בשימת לב מיוחדת ליחוסי שמואל שהיה "רבן של נביאים", מיסד המלכות בישראל ומתקין בעצה אחת עם דוד את סדרי העבודה במקדש (ט', כב).
פרשת היחוסין השניה של הלויים (ו', טז-לב) עוסקת ביחוס שלושת בתי האבות המשוררים (הימן, אסף ואיתן). כל אחד מראשי בתי אבות אלה מתיחס לאחת ממשפחות הלויים, שנתפרשו בפרשה שלפניה. וגם זה בשימת לב מיוחדת להימן בן בנו של שמואל, המתיחס לבני קרח.
כיון שהארון הגיע בימי דוד למנוחתו, ממילא ניטל מן הלויים עיקר תפקידם בימי המדבר והכיבוש - משא המשכן, הארון וכליהם. ולפיכך באו הכתובים ופרשו בקיצור את עבודתם של הלויים, ומה ביניהם לבין אחיהם הכהנים (ו', לג-לד)
הפרשה העוסקת בערי הלויים והכהנים (ו', לט-סו) יש לה מקבילה בספר יהושע פרק כ"א, השונה ממנה בכמה וכמה פרטים. ונחלקו חכמים בסיבתם של השינויים. יש אומרים שאין אלה שינויים של ממש, שכן אפשר שלערים מסוימות היו מספר שמות (כגון: קרית ארבע=חברון=ממרא). ויש אומרים ששתי הרשימות הן מזמנים שונים, ומקומות ישוביהם של הלויים נשתנו בינתיים. ברשימה שבספר יהושע נכללו מספר ערים שלא הורישו בני ישראל, כגון גזר ותענך, אבל כשהיתה יד ישראל חזקה נתנו ערים אלה למס. מסתבר שהשבטים הסתייעו בלויים כנצבים וכשוטרים "הרודים בעם העושים במלאכה" ויישבו אותם בתוכם או על ידם במקום חילות מצב. ומצאנו שאכן הסתייע דוד בלויים גם בתפקידים מנהליים ממלכתיים (דברי הימים א כ"ו, כט)
ועוד יש לשער, שמשהצליחו מקצת הערים הכנעניות בימי השופטים לפרוק את עול ישראל, גרשו את הלויים מתחומן, ומכאן התופעה של לוי המחפש "לגור באשר ימצא" (שופטים י"ז, ח). גם אפשר שמספר ערי לויים חרבו, והוצרכו להפריש ערים אחרות במקומן. כאן תפסנו את השיטה שאכן רשימת הלויים יסודה בימי יהושע, אבל בעל ספר דברי הימים עדכן אותה לפי המציאות שבפועל בימי השופטים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' קעב-קעג