בניגוד לספר מלכים שמדגיש את הצד הממלכתי במעשה יואש, ספר דברי הימים מדגיש את חומרת מעשהו של יואש בפן האישי-הפרטי. עוד ברקע לסיפור מלכותו מובלט הקשר בין יואש ליהוידע - "וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן" (ב). בנוסף, מופיעים ברקע למלכות יואש גם פרטים ביוגרפיים על יהוידע - הולדת בניו, מותו וקבורתו "בְעִיר־דָּוִיד עִם־הַמְּלָכִים" (טז) - פרטים שרק בהמשך נבין את חשיבותם.
לאחר מות יהוידע מסופר כי יואש עוזב את עבודת ה' ואת בית המקדש, ופונה לעבודה זרה. ה' שולח לו נביאים שיוכיחו אותו וידחפו אותו לחזור לדרך הישר, אך הוא אינו מקשיב להם. ולא רק שאינו מקשיב לנבואותיהם, הוא גם שולח את אנשיו לפגוע באחד מהם ולהשתיק אותו. הנביא שנרצח אינו איזה נביא אקראי, אלא לא אחר מאשר זכריה, בנו של יהוידע הכהן. "וְלֹא־זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת־בְּנוֹ" (כב). כפיות הטובה של יואש מושלמת – הוא הורג את בנו של האיש שהציל אותו ואימץ אותו עצמו לבן, ואף עושה זאת באותו מקום בו ניצל. יהוידע ואשתו החביאו את יואש בבית המקדש, ושם, "בַּחֲצַר בֵּית ה'" (כא), בנם נרצח במצוותו.
יואש גמל ליהוידע באופן הפוך ומנוגד לחלוטין לטובה שגמל איתו, ונענש על כך במידה כנגד מידה. זכריה נרצח לאחר שאנשי יואש קושרים עליו, וכך גם יואש – "הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל־מִטָּתוֹ וַיָּמֹת" (כה). במיוחד בולט הניגוד בין סופו של יואש לסופו של יהוידע. יהוידע, שאינו מלך, מת שבע ימים ונקבר עם המלכים, ואילו יואש מת מוות לא טבעי, בחולאיים ובייסורים, לאחר שמורדים בו והורגים אותו, ואינו נקבר בקברי המלכים למרות היותו מלך מבית דוד.
עוד על עונשו של יואש שנהג בכפיות טובה ראו בדברי רש"י והמכילתא
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור באדיבות ישיבת ברכת משה מעלה אדומים