With the completion of the week of installation of the priests in the Mishkan, we reach the height of tension and anticipation. Parashat Shemini begins: “On the eighth day Moses called Aaron and his sons, and the elders of Israel” (Vayikra 9:1), a dramatic opening that expresses the climate of that moment – a moment of excitement and exaltation. These emotions are translated into sacrificial acts in which everyone plays a role – priests and simple Israelites. Yet, at the day’s climax, two of Aharon’s sons will die.

פחד העמים (א)

פסוק זה מסיים את סיפור מעבר הירדן: בעקבות מעבר הירדן וכניסת עם ישראל לארץ, העמים פחדו מפני בני ישראל "וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

מילת בני ישראל (ב-ח)

שתים עשרה אבנים לזכרון (א-ט)

כבר בפרק הקודם, לפני מעבר הירדן, ה' ציווה את יהושע לבחור שנים עשר אנשים, איש מכל שבט וכעת ה' מבהיר ליהושע מה עליהם לעשות: כל אחד מהם צריך ליטול אבן מהירדן, לקחת אותה איתו ולשים "בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה" (ג). האבנים מיועדות לזכרון של נס מעבר הירדן "עַד עוֹלָם" (ז). מלבד שתים עשרה האבנים האלו, יהושע הקים בתוך הירדן שתים עשרה אבנים נוספות.

סיום מעבר הירדן (י-יד)

"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן" (דברים ל"ד, א)

וטעם המראה הזאת אשר הראהו,

בעבור שהייתה הארץ מלאה כל טוב, צבי לכל הארצות,

מאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה רבנו אוהב את ישראל,

שמחו ברבות הטובה בראות עיניו.

שני הפרקים הקרובים עוסקים במעבר הירדן. המעבר בירדן מציין את כניסת עם ישראל לארץ, ולכן אירוע זה תופס מקום משמעותי בספר יהושע.

ההכנות למעבר (א-יג)

בני ישראל מגיעים אל הירדן שלושה ימים לפני שהם עוברים בו. שוטרי בני ישראל מכינים את העם למעבר הירדן ואוסרים על קרבה בין העם לארון ה' שעובר עם העם לארץ המובטחת.

שליחת מרגלים ליריחו (א)

יהושע שולח מרגלים ליריחו, העיר הראשונה שעם ישראל עומד לכבוש. המרגלים נשלחים ב"חרש", כלומר בלחש, כדי שלא ידעו על היכנסם לעיר. המרגלים מגיעים אל בית אישה זונה, רחב, שמהכתובים עולה שגרה בקצה של העיר ("כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת" - טו).

הרדיפה והחבאת המרגלים (ב-ז)

יהושע המנהיג החדש (א-ט)

יהושע מקבל מה' את תפקיד ההנהגה וגם את הגדרת המשימה באותה הנשימה "מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה" (ב). עם המשימה ה' מחזק את יהושע בהבטחה "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ" (ה), "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ" (ו). יהושע צריך את החיזוק מה' כדי להיכנס לתפקיד של משה, האיש שהיה הקרוב ביותר לה'.