הפרק האחרון בספר יהושע מספר על כריתת ברית של יהושע עם עם ישראל בשכם.

הברית בשכם (א-כז)

פרקנו פותח את פרקי הסיום של ספר יהושע. בפרק זה מובאים דברי יהושע לעם לפני מותו.

פתיחה (א-ב)

"וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵנִיחַ ה' לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (א). יהושע מכנס את כל ישראל, כולל את ראשיו שופטיו ושוטריו לנאום פרידה.

מעשי ה' בכיבוש הארץ (ג-ז)

התנחלות שניים וחצי השבטים בנחלותיהם (א-ח)

לאחר כיבוש הארץ וחלוקת הנחלות לכל השבטים, שניים וחצי השבטים יכולים לשוב למקומם בעבר הירדן המזרחי. יהושע מזהיר את שבט ראובן, גד וחצי המנשה לשמור על מצוות התורה ועל דרך ה' ולאחר שהוא מברך אותם הוא שולח אותם למקומם.

סיפור המזבח בגלילות הירדן (ט-לד)

הכוהנים והלווים לא זכו לנחלה בארץ המובטחת. אך כמובן שעליהם לגור במקום כלשהו. כבר בבמדבר ל"ה נקבע פתרון הדיור: הכהנים והלויים יקבלו ערים לשבת בהן בתוך נחלות שבטי ישראל. בצד הערים יינתנו גם מגרשים - עבור מרעה הבהמות.

כעת, לאחר חלוקת הנחלות, הגיע הזמן לקיים את המצווה, ולתת ללווים את ביתם. "רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם" (פסוק א) ניגשים בבקשה אל אלעזר הכהן ויהושע בן נון. על פי ה' ובעזרת הגורל הוקצו לכוהנים וללווים 48 ערים. הערים כמובן ניתנו בתוך נחלות השבטים האחרים.

הציווי על ערי מקלט (א-ו)

פרקנו עוסק בערי מקלט. את המצווה להפריש ערי מקלט אנחנו מכירים עוד מהתורה (שמות כ"א, במדבר ל"ה, וגם דברים ד' ו-י"ט). כאן יש חזרה וגם חידוש מסוים: לפני הכניסה לעיר צריך הרוצח לבוא אל הזקנים העומדים בכניסה לעיר ולהישפט בפניהם. אם יוכח שהוא אכן רצח בשגגה תותר לו הכניסה לעיר המקלט. חידוש נוסף בקטע זה הוא הפסוק "וידבר ה' אל יהושע לאמר" – ניסוח שנשמר עד עתה רק למשה ומעתה גם ליהושע.

פירוט ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי והמערבי (ז-ט)

בפרקנו רשימה של נחלות ששת השבטים שנותרו (על שבט בנימין קראנו בפרק הקודם):

הגורל השני: נחלת שבט שמעון (א-ט)

בעצם זו לא ממש נחלה, אלא ערים מתוך נחלת יהודה. ביניהן גם בירת הנגב - באר שבע, ועוד ערים מוכרות פחות, אבל עם שמות מעניינים יותר (פסוקים ב-ח).

הגורל השלישי: נחלת שבט זבולון (י-טז)

נחלת זבולון משתרעת מהתבור ועד יקנעם ומבקעת בית נטופה ועד מגידו. בפסוקים מופיע תיאור מפורט של פיתולי הגבול כולל המקום שבו הוא פוגע בדבשת (פסוק יא).

הגורל בשילה (א-י)

פרקנו מפרט את נחלת מנשה ועריו, ותוך כדי כך מספר שני סיפורים. כלומר לפנינו שלושה חלקים:

בנות צלפחד (ג-ו)

עוד בימי משה רבנו, בעקבות שאילתה ייחודית, נקבע כי בנותיו של צלפחד יירשו את נחלתו; הן לא שכחו זאת: "ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ" (פסוק ד). גם אלעזר הכהן, יהושע בן נון ונשיאי השבטים זוכרים: "וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי ה' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" (פסוק ד).

נחלת חצי מנשה המערבית (ז-יג)

לשם מה היה צורך בנס מיוחד כדי לחצות את הירדן? נראה שלנס זה היו שלוש מטרות מרכזיות: חיזוק כוחו של יהושע, חיזוק אמונת העם בה', והמסת לב עמי הארץ.

Pages

x