"וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה' וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל" (שופטים י', טז)
והנה קצר רצון ה' יתברך מהושיע אותם תשועה שלימה כמו הענין בתשועות הקודמות, בסבת עמל ישראל.
אמר זה על דרך "דברה תורה כלשון בני אדם" שהם כאילו סבבו לה' יתברך עמל ויגיעות להצילם ולשוב להצילם פעמים רבות מצד היותם שונים במרים, ככלב שב על קיאו, וכאילו הלאוהו על זה.