"וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ כִּי יָבֹא דבריך [דְבָרְךָ] וְכִבַּדְנוּךָ. וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים י"ג, יז-יח) 

"ויאמר וכו' למה זה תשאל לשמי" - אני איני מבקש כבוד ותפארת מן האדם, כי מלאך אני.

וגם שמי "פלאי", לא ידעוהו שוכני חומר.

וגם כיון כי שם המלאך הוא לפי שליחותו, והוא נשלח ברגע זו לעשות פלאות כמו שנאמר: "ומפליא לעשות" (פס' יט), והיה עתה שמו "פלאי".

פרקים י"ג-ט"ז 

שמשון יורד לתמנה ומוצא שם אישה. הפרק מתאר את סיפור ההתקשרות של שמשון עם האישה מתמנה.

לפני החתונה: שמשון מבקש רשות מהוריו (ב-ד)

שמשון פונה להוריו ואומר להם "קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה" (ב). לא ברור האם שמשון מבקש מהם או מודיע להם על בחירתו, אבל בכל מקרה ההורים מסתייגים: "הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים?" (ג). מה שההורים אינם יודעים - הכתוב מגלה לנו: "כִּי מֵה' הִיא. כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" (ד).

פרקנו מספר על לידתו הניסית והמיוחדת של שמשון.

התגלות ראשונה (ב-ה)

מלאך ה' מתגלה אל אשת מנוח בבשורה כפולה: "וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן" (ג), "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (ה). הבן שעתיד להיוולד יהיה נזיר כל ימי חייו, והקדשתו מבטן מחייבת גם את אמו להימנע משתיית יין ושיכר ומאכילת "כָּל טָמֵא" (ד).

דיווח למנוח ופקפוק (ו-ז)

בחלק הראשון של הפרק ממשיך הסיפור על יפתח ובחלק השני נזכרים שלושה שופטים "קטנים".

איש אפרים ויפתח (א-ז)

לאחר סיום המלחמה בבני עמון, שבט אפרים פונים ליפתח בכעס וטוענים כלפיו מדוע הוא לא שיתף אותם בלחימה, ומאיימים "בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ" (א). יפתח ואנשי גלעד נלחמים באפרים, ומנהלים מלחמת אחים קשה שתוצאתה איומה: "וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף".

אבצן מבית לחם (ח-י)

בפרק הקודם קראנו על שעבוד ישראל לבני עמון, והפרק הסתיים בסימן שאלה: "וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד" (י', יח).

פתיחה (א-ג)

בתחילת הפרק ישנה היכרות עם יפתח הגלעדי, שהיה גיבור אך בן של אישה זונה, ולכן אחיו גירשו אותו מביתם. יפתח ישב בארץ טוב והצטרפו אליו אנשים "רֵיקִים" (ג).

מינוי יפתח למנהיג (ד-יא)

יפתח אינו מייחס את הניצחון במלחמה לכוחו אלא לה'. לכל אורך הדרך שם שמיים שגור בפיו. בסוף, זה היה בעוכריו, בגלל אמונה פגאנית מוטעית.

יפתח אמנם פטריוט, אבל כמו אנשיו גם הוא ריק מתוכן. את הנדר שנדר אפשר היה להתיר אך ריקנותו היא שהובילה לתוצאות הטראגיות.