"כִּי כֹה אָמַר ה' אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם ה' אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים" (ירמיהו ט"ז, ה)

 

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד א 

יעקב חוזר לארץ ומפרש רש"י: "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". בפוסט נציג פרשנות אופטימית לנושא זה, על הצורך להיות בעלייה מתמדת לאחר כל נקודת שיא אליה מגיעים.

האם תחבולה היא חיובית או שלילית? מתי מותר להשתמש בה ומתי היא בעייתית? סיפורי האבות בכלל, והדוגמה של יוסף בפרט, מלמדים על כוחה של התחבולה ביחסי אנוש ועל ההשלכות שלה.

"אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם ה'" (ירמיהו ט"ו, ט)

 

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כו

ירמיהו רואה את שקיעת האומה ובטוח שהקיץ הקץ. המבט המדרשי יודע - זוהי רק שקיעה אחת ברצף של שקיעות וזריחות.

על מי מוטלת האחריות למצב? האם על דורו של מנשה או על בני דורו של צדקיהו? האם משא הדורות הקודמים הוא שמשפיע או שיש מקום לאחריות אישית של כל דור בפני עצמו? תלוי את מי שואלים.

חטיפה, בניגוד לרצח, היא פיגוע שמסרב להסתיים. חי, או מת? פצוע, או בריא? היחזור במהרה או לא ישוב לעולם?

הטענה נגד העם אינה רק על הליכתם לעבוד אלוהים אחרים, אלא על כך שהם אוהבים לעשות זאת. האהבה לחטא קושרת את החטא אל עצמיותו של האדם.

איך ניתן להבחין בין נביא אמת לנביא שקר? לפי דברי ירמיהו בהמשך ספרו, בסופו של דבר יש רק קריטריון אחד - האם הוא מועיל לעם? האם כתוצאה מדבריו אנשים מיטיבים את דרכיהם?

האופן בו נכתב ספר התורה והמקומות החריגים הם בעלי משמעות רבה, ולכן מקפידים עליהם. מה המשמעות שנתנו חז"ל לעובדה שפרשת ויחי מתחילה ללא רווח של פרשה פתוחה או סגורה לפניה?

Pages

x