מכאן ועד סוף פרק ו' מתוארת הגעת האויב לירושלים. שמו של האויב לא נזכר אלא רק שהוא מגיע מצפון. התיאורים לא מסודרים ברצף כרונולוגי ברור, ומקובל לראות את התיאורים כרצף פסקות שהקשר ביניהם הוא הנושא המרכזי שלהן: הגעת הגוי מצפון והפורענות הקשה שתבוא על עם ישראל. כחלק מהתיאורים משובצים גם קטעי קינה קצרים של הנביא, ירושלים והעם ודברי תוכחה והטפה לעם.

חזרה בתשובה תתקבל רק אם תהיה אמיתית (א-ד)

Towards the end of Sefer Bereishit, the citizens of Egypt become slaves to Pharaoh through a slow process that is described by the Torah – beginning with a lengthy famine that forces the people to become dependent on the government for its most basic needs and concluding with the sale of all their possessions to the government in exchange for food. The Egyptian people are forced to give up their property, their livelihood and themselves, as they become human chattel.

ימי שלטונו של יהויקים מאופיינים בשחיתות מוסרית והוללות. יהויקים שולט בבני עמו ביד קשה, גוזל את כספם של פשוטי העם ומנצל אותו על מנת לבנות לעצמו ארמון מפואר. ירמיהו מוכיח אותו על מעשיו ובשל כך ראשי השלטון זועמים עליו ועוצרים אותו. בעיר דוד נמצאה קריית השלטון, בה חיו שריו של המלך יהויקים וניהלו את הממלכה. ממצאים שונים שנמצאו בקריית השלטון חושפים פרטים נוספים על אותה תקופה ומשלימים את התמונה.

בעקבות פנייתו של המלך צדקיהו מגיב ירמיהו בנבואת חורבן ומנבא כישלון לצדקיהו ומַפָּלָה לאותם שלא ייכנעו בפני בבל ומתאר כיצד נבואות הפורענות הרשומות בתורה עומדות להתגשם. באמצע דבריו הוא פונה אל בית מלך יהודה ואומר: "דינו לבוקר משפט והצילו גזול מיד עושק..." (יב) – מה פשר הציווי הזה בתוך כל ההמולה של האויב בה העם נתון? נראה כי בכך רוצה הנביא להצביע על הסיבה לכשלונה של ירושלים מפניה כבר הזהיר – אי שמירת הצדק והמשפט.

"וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר" (ירמיהו כ', ו) 

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויחי פרשה צו סימן ה 

בעקבות נבואת החורבן בגיא בן הנום (י"ט) נכלא ירמיהו על יד פשחור במהפכת, במטרה להניא אותו מנבואותיו. כתגובה לכך מגיב ירמיהו בנבואת זעם עוצמתית וחסרת כל רסן. לאחריה עולה נבואה של כאב עצום מתוך עולמו הפנימי של הנביא, בה מגלה ירמיהו את תסכולו, בדידותו ואת רצונו להתנער מהנבואה אך ללא הועיל. זוהי אחת הקינות הקשות ביותר של ירמיהו על חייו.

כמו בפרק ב', גם פרקנו ממשיך לעסוק בבגידת ישראל בה', אלא שכאן מובאים עניינים נוספים: היחס לממלכת ישראל, נבואת נחמה ווידוי של ישראל על חטאיהם.

בגידת ישראל בה' כאישה שבגדה בבעלה (א-ה)

האם בעת הגאולה עם ישראל יעבוד את אדמתו? או שעם ישראל יעסוק בתורה והגויים יעסקו במלאכות הפיזיות ויפרנסו אותם? ישעיהו מציב שתי אפשרויות ואיננו מכריע ביניהן.

פרק ס"ה מתאר מהפך שיתחולל בעולם, אשר יוכל להתרחש רק בהתערבותו של הקב"ה בכבודו ובעצמו. המהפך יכלול גם סילוק הרע והרשע.

בפרק ס"ד מופיעה תחינה לגאולה. מדוע אמור הקב"ה לשנות את מדיניות הסתר הפנים והענישה על חטאי העם, ולגאול אותם?