בפרק שלנו שר הנביא שיר הלל על נפילת מצרים בידי בבל. בסופו מנבא הנביא אחרית של תקווה לעם ישראל – עם ישראל חווה קשיים אך לעומת עמים אחרים לא יכלה מן העולם.

חשוב מאד מה יעשו היהודים, אך חשוב לא פחות גם "מה יאמרו הגויים". אדם, עַם או מדינה שדבק בהם אות הקלון, אינם ראויים לבוא בקהל ישרים, או לעלות בהר ה' ולקום במקום קודשו.

על מה מקונן ברוך בן נריה? ומה פשר תשובתו של ירמיהו? על כך בדברי המדרש.

מי היה אותו ברוך בן נריה? אלו דברים קשים אירעו לו שהביאו לתלונתו בפרקנו? מה הן ה'גדולות' שביקש? ומה אנו יודעים על דמותו ועל פועלו?

ירמיהו מקבל את התוכן לנבואתו מאת ה', אך הסגנון הוא סגנונו האישי של הנביא, ולסגנון הזה העם מתקשה להקשיב.

באותה העת גלו היהודים מן הארץ לבבל ולמצרים. מדוע לראשונים נותרה השפעה אדירה על חיי העם היהודי ואילו מן האחרונים, ספק אם נותר זכר? וגם על אתגרי הזהות בדורנו עם החזרה לארץ, אתגרים שהבורחים למצרים לא חלמו עליהם, וירמיהו יכול היה רק לייחל להם.

Pages

x