אני קורא את הפרק ועיניי מתמלאות דמעות על הנביא שכל חייו נלחם ולכל אורך חייו השמיע את נבואותיו, ולאחר שכל נבואותיו התגשמו, העם המשיך במריו ולא האמין לדבריו.

מדוע הירידה למצרים כה חמורה בעיני ירמיהו? מסתבר כי השיבה למצרים מסמלת את קץ ממלכת יהודה יותר מכל מעשה אחר - יותר מגלות החרש והמסגר, יותר מחורבן הבית ואפילו יותר מרצח גדליה. ננסה להבין מדוע.

לפניכם סרטון קצר ובו סיקור התחנות השונות בחייו של ירמיהו - החל מהקדשתו לנביא ועד ירידתו יחד עם העם למצרים, בעקבות רצח גדליה בן אחיקם.

ירמיהו צפה למרחוק וניבא תקווה וגאולה. מולו ניצבו יוחנן והעם שראו את המציאות העכשווית ופעלו לפיה. אך מסתבר כי לפעמים דווקא אנשי החלום הם אנשי הריאליה.

ישנן שעות נוראות בהיסטוריה שבהן אחרוני הדוברים אמת ״זוכים״ להיקרא שקרנים על ידי אנשי הכזב. כזה הוא המצב בפרקנו.

פרקנו מתאר את חורבן ירושלים על ידי הבבלים.

בשנה ה-11  לצדקיהו, לאחר כשנה וחצי של מצור, הבבלים נכנסים לתוך העיר לקראת כיבוש העיר באופן סופי. צדקיהו שרואה את הבבלים נכנסים לתוך העיר, בורח בלילה מן העיר לכיוון יריחו. הבבלים משיגים את צדקיהו בערבות יריחו. החיילים לוקחים את צדקיהו לרבלה, שם מלך בבל שוחט את בני צדקיהו לנגד עיניו ולאחר מכן הוא מעוור את צדקיהו, אוסר אותו ומעלה אותו לבבל.

השלכת ירמיהו לטיט והצלתו ממוות (א-יג)

כמה מן השרים שמעו את ירמיהו מדבר על כך שמי שיכנע לבבלים ינצל והחליטו להעניש את ירמיהו. הם שאלו את צדקיהו האם ניתן לפגוע בירמיהו והוא ענה להם "הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר" (ה). מיד הם לקחו את ירמיהו ושמו אותו בבור ריק שיש בו טיט, וירמיהו התחיל לטבוע בטיט. אחד מעבדי המלך שמע על כך שירמיהו נמצא בבור וביקש אישור מצדקיהו להצילו משם. צדקיהו אישר, וכמה מעבדי המלך הגיעו והעלו אותו מהבור. ירמיהו חזר לשבת בחצר המטרה.

הפרקים הקרובים עוקבים אחרי ימיה האחרונים של ממלכת יהודה בצורה רציפה. פרקים ל"ז-ל"ח עוסקים בערב החורבן, כשירמיהו היה בבית הכלא, פרק ל"ט מתאר את החורבן, פרקים מ'- מ"א מביאים את סיפור גדליה בן אחיקם ורציחתו ופרקים מ"ב-מ"ד עוסקים בירידה למצרים לאחר רצח גדליה בן אחיקם.

הקדמה (א-ד)

Pages

x