הפה שמביע רגשות, רעיונות, ערכים וחזונות מהווה כלי שרת ללב. הקשר בין הפה ללב חייב להיות אמיתי, מותאם ומחובר.

פרקים י'-כ"ב המכונים "משלי שלמה" (א) כוללים פתגמים רבים, שלא תמיד יש ביניהם קשר. בפרקים אלו יוצגו כמה נושאים מתוך הפרק עם כמה ציטוטי פתגמים באותו נושא.

החכם והטיפש:

פרקים י'-כ"ב המכונים "משלי שלמה" (א) כוללים פתגמים רבים, שלא תמיד יש ביניהם קשר. בפרקים אלו יוצגו כמה נושאים מתוך הפרק עם כמה ציטוטי פתגמים באותו נושא.

אחרית הצדיק והרשע:

"לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט" (ג)  
"הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד" (ז)
"לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע" (כא) 

כבוד:

פרקים י'-כ"ב המכונים "משלי שלמה" (א) כוללים פתגמים רבים, שלא תמיד יש ביניהם קשר. בפרקים אלו יוצגו כמה נושאים מתוך הפרק עם כמה ציטוטי פתגמים באותו נושא.

מרמה ויושר:

"מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ" (א)
"רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת. כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ" (יח-יט)
"תּוֹעֲבַת ה' עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ" (כ)

אחרית הצדיק והרשע:

פרקים י'-כ"ב המכונים "משלי שלמה" (א) כוללים פתגמים רבים, שלא תמיד יש ביניהם קשר. בפרקים אלו יוצגו כמה נושאים מתוך הפרק עם כמה ציטוטי פתגמים באותו נושא.

אחרית הצדיק והרשע: 

החוכמה מזמינה אורחים (א-ו)

הפסקה נפתחת בתיאור ביתה של החוכמה: "חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (א), ולאחר מכן תיאור שולחנה של החוכמה: "טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" (ב). החוכמה קוראת לפתיים ולחסרי לב לשולחנה, לאכול מִלַחמה ולשתות מיינה: "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (ה), וכך הם יזכו לחיים של חוכמה: "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה" (ו).  

הלץ והחכם (ז-יב)

פתיחה (א-ג)

בפתיחת הפרק מתוארת החוכמה ככזאת שלא ניתן להתעלם ממנה: "בְּרֹאשׁ מְרֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה. לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה" (ב-ג)

פנייה לשומעים (ד-יא)

פתיחה (א-ה)

בפתח דבריו מפציר האב בבנו לשמוע לו: "בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. קׇשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (א-ג) ומזכיר את הנושא המדובר: "לִשְׁמׇרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" (ה).

האישה הזרה והמפתה (ו-כג)

פרקנו נחלק לשתי יחידות. ביחידה הראשונה (א-יט) יש שלוש אזהרות שונות וקצרות, וביחידה השנייה (כ-לה) אזהרה מאשת איש, עם ההקדמה המקובלת של דברי אב לבנו. 

אזהרה מפני ערבות לזר (א-ה)

האב מזהיר את בנו מפני הסכנות שבמתן ערבות: "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ" (א), וממליץ לו להשתחרר מהעסקה הסבוכה שאליה נקלע: "עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ… הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ" (ג-ה)

פתיחה (א-ו)

בפתיחה האב מעודד את בנו לשמוע לדבריו: "בְּנִי לְחׇכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אׇזְנֶךָ" (ב) ומתאר את דרכי האישה הזרה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (ג-ד).

התרחקות מאישה זרה (ז-יד)