"כֹּה־אָמַר אֲ-דֹנָי ה' שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (מ"ו, א)
בתחילת פרק מ"ד כתוב: "שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים ... סָגוּר יִהְיֶה ... וְאִישׁ לֹא־יָבֹא בוֹ" (מ"ד, א-ב). הגר"א סבור שזהו השער המזרחי של החצר החיצונה.
הגר"א מפרש שהשער בפרקנו הוא שער החצר הפנימית, ולפי זה לא רק שאין ניגוד בין שתי ההלכות של השער, אלא שגם שני תיאוריהם מיושבים היטב.
