עניין הבכורה הגנובה נפתר בטוב, תוסיפו על זה ציווי אלוהי נגד כיבוש אדום ותיעובם, ונותרנו עם השאלה - כיצד צמחה איבה בין יעקב ועשו שהפכה בפרקנו ל"אֵיבַת עולם"?

מדוע חוזר הנביא שוב לנבואה על אדום, בפרקים שמתארים גאולה? אדום מסמל את כל האומות, ומסמל את הרשע, והשבת רעה תחת טובה. בעולם של גאולה צריך לעקור תופעות של רשע, ולכן צריכים לשפוט את הר עשו כדי לעלות בהר ציון.

על אף שאלו פרקי חזון המקדש העתידי, עדיין חוזר ומדגיש הנביא את חומרת מעשי העם שגרמו לחורבן הבית הראשון. 

איך אפשר להבין את פשר ההבדלים והסתירות שבין חוקי התורה בנוגע לדיני הקורבנות והמקדש לבין הנאמר בנבואת יחזקאל?

האם לכוהנים יש תפקיד חדש בחזון יחזקאל?

יחזקאל חושף בפנינו מצב עתידי שבו האחראי לקרבנות החגים הוא הנשיא, המייצג את העם, ולא הכוהנים המייצגים את שבט הקדושה.

למה הנביא מאריך כל כך במידות המקדש? כדי לומר לנו שאין מקדש ואין השראת שכינה ללא מידות ומשקלות וללא צדק בכיכר השוק.

עמיר בניון הלחין פסוקים מתוך "חזון העצמות היבשות", והוסיף להם פרשנות לפיה מדובר בתחיית המתים.

לפניכם הפסוקים מהפרק, ומודגשות המילים המופיעות בשיר:

יחזקאל מתייחס בחומרה רבה לנישואי תערובת, ומדיח מן הכהונה את כל הצאצאים של נישואין כאלה. 

"...הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם" (מ"ג, יא)

ישמרו אותם בלבם, ויאמינו כי כן יהיה, ויעשו אותם הבניינים והצורות והתורות לעתיד.

ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו - לא יעשו אותם,

כי כן מדת הקדוש ברוך הוא, ישלם לאדם מדה כנגד מדה:

כל המאמין בביאת גואל יזכה לגאולה, ואם לא יאמין לא יזכה.

וכן אם יאמין בתחיית המתים יזכה לתחייה ואם לא יאמין לא יזכה.