"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים"   (ב', כא)

שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טו סימן לא

יחזקאל מנהיג מהפכה של ממש בסדרי הנחלה וההיררכיה השבטיים והלאומיים, ומשאיר את כל הכח רק אצל הכהנים הנאמנים!

ספר יחזקאל מסתיים בתיאור נחלות השבטים, ובכך מחזיר אותנו למסופר בספר יהושע. יחזקאל בנבואתו מתחיל מחדש את הסיפור של עם ישראל בארצו, ומתאר אותו באופן שונה ממה שהיה עד עכשיו; ועל כן ירושלים מתוארת באופן שונה.

מדוע הקל פרקנו על חכמים לשקול בשנית את תכניותיהם לגניזת ספר יחזקאל, ומה התכנית הכלכלית-גאוגרפית של הנביא להבראת ים המלח.

יחזקאל מתאר מים חיים שיוצאים מהמקדש ומחיים את כל העולם. תיאור זה מזכיר את גן עדן. 

שבועות, יום כיפור ושמיני עצרת לא נזכרים, אפילו הכהן הגדול לא נזכר. הפרק הזה הרעיש את הפרשנים לדורותיהם.

הנשיא צריך להיות אחד מהעם, ולכן הוא נכנס למקדש ויוצא ממנו עם כל העם, ולא בנפרד בצורה מכובדת. בכך מתבטאת כפיפותו למלכות שמים.

יחזקאל מזהיר מפני כניסה של נוכרים אל המקדש. ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים מעידים על כך שבימי בית שני אכן היה איסור על נכרים להכנס לעזרה.

בפרק מ"ה, אנו ממשיכים בתיאור המקדש בחזון יחזקאל. בתחילה, מתאר יחזקאל את נחלת הכוהנים והלויים. לאחר מכן, פונה יחזקאל לנשיאים ומזהיר אותם מעשיית חמס ודורש מהם לעשות צדקה ומשפט. בהמשך, עוסק הנביא בשיעור תרומות ישראל לנשיאים ולמקדש. ולבסוף, מתאר את פירוט קורבנות העם והנשיאים במועדי בית ישראל.

In chapter 15 we read about the Brit bein HaBetarim, the covenant God made with Avraham in which He appeared in a night vision and told Avraham about the future nation that would descend from him, the exile and redemption.  Avraham is shown an overview of the history of the future nation and the Land they would inherit.