בפרק מ"ה, אנו ממשיכים בתיאור המקדש בחזון יחזקאל. בתחילה, מתאר יחזקאל את נחלת הכוהנים והלויים. לאחר מכן, פונה יחזקאל לנשיאים ומזהיר אותם מעשיית חמס ודורש מהם לעשות צדקה ומשפט. בהמשך, עוסק הנביא בשיעור תרומות ישראל לנשיאים ולמקדש. ולבסוף, מתאר את פירוט קורבנות העם והנשיאים במועדי בית ישראל.

In chapter 15 we read about the Brit bein HaBetarim, the covenant God made with Avraham in which He appeared in a night vision and told Avraham about the future nation that would descend from him, the exile and redemption.  Avraham is shown an overview of the history of the future nation and the Land they would inherit.

תארו לעצמכם שהנשיא מקבל נחלה לעצמו, נדרש לממן את קרבנות הציבור במקדש ואף לתת מתנות לעבדיו - ועדת חקירה ו-4 מסקנות מרחיקות לכת.

בעתיד למנהיג תהיה דירת שרד, צמוד למקדש. מהצד האחד, למנהיג אסור לעשות עסקאות, ובכך נמנעות שחיתויות. מהצד השני מקום מושבו יהיה צמוד למקדש - מלכות אדם לצד מלכות שמים - וגם זה מונע שחיתויות. 

In Brit Bein HaBtarim, God tells Avraham "You shall surely know that your seed will be strangers in a land that is not theirs, and they will enslave them and oppress them, for four hundred years.” (15:13)

What terrible sin did Am Yisrael commit that they were sent into a long, hard exile in “a land that is not theirs”?

נשיא יכול לעשות הכל, אבל יש כמה דברים - כמה שערים - שצריכים להישאר סגורים בפניו.

בכמה מקומות ההלכות בספר יחזקאל שונות מההלכות המופיעות בתורה. למשל - בתורה מופיע האיסור על הכהן לשאת גרושה, ויחזקאל אומר שבעתיד יהיה אסור לכהן לשאת גם אלמנה. למרות זאת החליטו חז"ל להכניס את יחזקאל לתנ"ך, והשינויים מוסברים כחומרות נוספות, שנועדו להביא לעוצמה גבוהה יותר.

דיני המקדש ועבודת הקרבנות ביחזקאל מפתיעים בכך שהם שונים מדיני עבודת המקדש והקרבנות המוכרים לנו מהתורה. בחזונו של יחזקאל אפילו הכהנים מורחקים ממקום השכינה, כדי לשמור על הקדושה ולמנוע כל הידרדרות או פגיעה בה.

כדי להבין את הפוליטיקה של המלכים שיש להרחיק מן הבית העתידי, כדאי לתת מבט אחד קודר אל המלך יואש.

Giving and Taking– the different cultural norms of Sodom and Yerushalayim.

Following Avraham’s victory over the four kings, the kings of Sodom and Shalem went to greet him.  The Torah’s description of these two meetings encapsulates the difference between these two cultures.  “And the king of Sodom came out toward him.” (14:17) - empty-handed, whereas “Malkizedek the king of Salem brought out bread and wine.” (14:18)