מזמור כ"א עוסק בהודיה לה' על הצלחתו של המלך במלחמה ובכך הוא ממשיך את המזמור הקודם בו מופיעה בקשה מה' שיעזור למלך. בשיעור נציג את הקשרים הפנימיים שבתוך המזמור, נעסוק במיקומו של המזמור בתוך המעגל השני (ט"ו-כ"ד), וכן נעמוד על הקשרים שבין מזמורים י"ח-כ"א ונראה כיצד שרשרת המזמורים הללו עוסקת בחיבור בין מלכות דוד לתורת ה'. 

תפארתה של מלכות היא בחוסר הגבולות שלה, בהתפשטותה. אך התפשטות זו צריכה להיות לא מתוך תאווה אישית, אלא מתוך מטרה לגדל את שם ה' בעולם.

"לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי..." (תהילים כ"ח, א)

 

מדרש תהלים, מזמור כח

לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי -

זהו שאמר הכתוב "חלקי ה' אמרה נפשי" (איכה ג', כד),

ישראל אומרים: אין חלקנו אלא בהקב"ה, שנאמר "חלקי ה' אמרה נפשי",

הקדוש ברוך הוא אומר: אין חלקי אלא ישראל, שנאמר "כי חלק ה' עמו" (דברים ל"ב, ט),

המדרגה העליונה היא שאהבתו ורצונו של האדם לא יסתרו את מה שטוב לאומה בכללה. המלך מהווה את לב האומה, ומעצם זה אנו מתפללים שלא תהיה סתירה בין הרצונות הפרטיים שלו לבין רצון הכלל אלא שיהיה בטל אל הכלל, כך שגם בחייו האישיים תאוות ליבו תהיה משותפת עם הכלל ופונה אליו.

"הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם" (ט)

לחן: עממי   ביצוע: זמרי אפי נצר

דוד מבקש את התגלות ה', בדומה למעמד העוצמתי שחווה משה בהר חורב, לאחר בקשתו לראות את כבוד ה'.

במהלך השיעור שלפנינו נעסוק בדימוי של ה' לרועה, המופיע במזמור כ"ג: "ה' רועי לא אחסר" (א). נרחיב בהבנת דימוי זה המופיע במקורות נוספים בתנ"ך, ונעיין גם בדברי חכמים על הדין בראש השנה המתואר במילים "כבקרת רועה עדרו" (יחזקאל ל"ד). נראה כי ההתייחסות לה' כרועה מבטאת תחושה של בטחון, אמון מלא, ניהול, וגם קרבה גדולה, המביאה ל"ושַׁבתי בבית ה' לאורך ימים".

"אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (תהילים מ"א, ב)

 

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לד ד"ה [א] אשרי משכיל 

"אשרי משכיל אל דל" -

ר' אבא בר ירמיה בשם ר' מאיר אמר: זה שהוא ממליך יצר טוב על יצר הרע.

ייסא אמר: זה שהוא נותן פרוטה לעני.

ר' יוחנן אמר: זה שהוא קובר מת מצוה.

ורבנן אמרי: זה שהוא מבריח מן המלכיות.

דוד המלך פונה לה׳ וקורא בהמיית לבו: "שמרני כאישון בת עין" (ח) מה פשרו של ביטוי זה?

מה היחס בין שני חלקי המזמור שבמבט ראשון נראים כלא קשורים זה לזה? ומדוע המזמור מפאר את השמש?

Pages

x