ביום צרה, אנו מקווים שה' יענה לנו, ישלח את עזרתו וימלא את משאלותינו. אנו יודעים שלא כוחות פיזיים בלבד הם שיושיעו אותנו אלא מאמינים ובוטחים שה' יעננו ביום קוראנו.

בספרות בית שני הלכו צעד נוסף בפירוש הקשר בין בריאת השמים והמאורות לבין התורה, אך חכמי ירושלים, סירבו לקבל פרשנות זו.

חלקו הראשון של מזמור י"ט מתאר את נפלאות הבריאה. חלקו השני מדבר בשבח התורה. וסופו מתאר בקשה לגאולה אישית. במהלך השיעור נעמוד על הקשר הרעיוני בין חלקי המזמור, נכיר את מבנה המזמור, ונבחן את משמעותו בתוך הקשרו: מזמור י"ח שלפניו, והמעגל השלם של מזמורים ט"ו-כ"ד.

בחלקו הראשון של המזמור מתוארת האלוקות המתגלה בטבע, בחלקו השני מתוארת התגלות ה' בתורה. התגלות ה' בתורה זו היא מדרגה עליונה יותר, המאפשרת מפגש פנים אל פנים עם ה', ונותנת משמעות לחיי האדם בעולם.

מדוע שרים הלל לשמש במזמור העוסק בכוחו של ה'? המזמור שלנו נותן לשמש מקום חשוב, אך מנסה למנוע כניסה של אידיאולוגיות פסולות לחשיבה היהודית. היתה אמונה באל השמש, והמזמור מבהיר שהשמש הוא רק אחד מהשַׁמָּשִׁים המשמשים לפני ה'.

בחלק הראשון דוד נרדף, חסר אונים. בחלק השני, ה' נתן לדוד כוח לנצח, ואז פורצת השירה המשיחית.

מזמור י"ח מקביל לשירת דוד בשמואל ב כ"ב. דוד יודע שצריך עשייה אנושית, אך צריך גם את יד ה' שתסייע ותאפשר לדברים להתרחש.

במזמור י"ח מובאת שירתו של דוד על הצלתו מידי אויביו לאורך חייו. נעמוד על המבנה הכיאסטי הייחודי של המזמור המבטא את הקשר בין ה' לדוד שמייצג את ה' בעולם בזכות דבקותו בתורת ה' ובמשפטו. נראה כיצד שירתו של דוד מתכתבת עם שירות אחרות בתורה. ונדון בהקבלה בין המזמור לשירתו של דוד בשמואל ב' פרק כ"ב, על פי שיטת האברבנאל.

למרבה הכאב והבושה, מאות אלפי יהודים עומדים בארצנו בתפילת מוסף בשבת, ומבקשים 'שתעלנו בשמחה לארצנו'.

מזמור י"ז מתאר את ביטחונו של המשורר בה' אף במצב שהוא מוקף באויבים. בשיעור נעמוד על מבנה המזמור ומשמעותו, ונתבונן במילים המנחות המקשרות בין חלקי המזמור. נשווה בין מזמורנו למזמור הקודם, ונראה כיצד המזמור ממשיך את התהליך שהחל במזמורים הקודמים, תהליך של דבקות בה' ובמידותיו.