"הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם" (ט)

לחן: עממי   ביצוע: זמרי אפי נצר

דוד מבקש את התגלות ה', בדומה למעמד העוצמתי שחווה משה בהר חורב, לאחר בקשתו לראות את כבוד ה'.

במהלך השיעור שלפנינו נעסוק בדימוי של ה' לרועה, המופיע במזמור כ"ג: "ה' רועי לא אחסר" (א). נרחיב בהבנת דימוי זה המופיע במקורות נוספים בתנ"ך, ונעיין גם בדברי חכמים על הדין בראש השנה המתואר במילים "כבקרת רועה עדרו" (יחזקאל ל"ד). נראה כי ההתייחסות לה' כרועה מבטאת תחושה של בטחון, אמון מלא, ניהול, וגם קרבה גדולה, המביאה ל"ושַׁבתי בבית ה' לאורך ימים".

"אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (תהילים מ"א, ב)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לד ד"ה [א] אשרי משכיל 

"אשרי משכיל אל דל" -

ר' אבא בר ירמיה בשם ר' מאיר אמר: זה שהוא ממליך יצר טוב על יצר הרע.

ייסא אמר: זה שהוא נותן פרוטה לעני.

ר' יוחנן אמר: זה שהוא קובר מת מצוה.

ורבנן אמרי: זה שהוא מבריח מן המלכיות.

דוד המלך פונה לה׳ וקורא בהמיית לבו: "שמרני כאישון בת עין" (ח) מה פשרו של ביטוי זה?

מה היחס בין שני חלקי המזמור שבמבט ראשון נראים כלא קשורים זה לזה? ומדוע המזמור מפאר את השמש?

"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר" (ח) – המלחמה בשם ה' אינה נוגדת את המלחמה ברכב ובסוסים, אלא שם ה' הוא זה שנותן את הכוח לרכב ולסוסים ומופיע מלובש בהם. הישע של הקב"ה מתגלה בגבורת אנשי המלחמה "בגבורות ישע ימינו" (ז).

פסוקים רבים ממזמור כ"ז הולחנו, בלחנים שונים.

לפניכם שיר של יונתן רזאל על פסוקים ח'-ט' ו-י"ד:

"לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ

אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי... 

קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'"

אחד השירים הנוספים הידועים לפרק זה הוא:

עיון מעמיק במזמור כ"ד ילמדנו כי לפנינו מזמור אחיד, שחלקיו קשורים זה לזה. 

"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא" (תהילים כ"ה, א)

פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה,

כן שם את ה' לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים,

ואמר רק אליך ה' אשא נפשי, אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי,

וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה.