בתפילת "תחנון" אומרים:

"וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" (דברי הימים ב כ', יב)
"זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם הֵמָּה" (תהילים כ"ה, ו)

לפניכם לחן לשני פסוקים אלה, מאת מרדכי בן דוד.

"למנצח מזמור לדוד" (א)

גם זה המזמור נאמר על דוד,

ויש אומרים (התרגום, שוחר טוב וזולתם) שנאמר על המלך המשיח...

והנוצרים מפרשים אותו על ישו, ואתה תשיב להם בכל פסוק ופסוק:

"ה' בעזך ישמח מלך" (ב), כי בלא עֹז האב לא יהיה עֹז לבן, ואם הוא חלש אינו אלוה.

וכן "תאות לבו נתתה לו" (ג), "כי תקדמנו" (ד), כל דבריו הם תלוים באחרים.

ואמר: "חיים שאל ממך" (ה): אם על הבשר - הרי לא האריך ימים, ואם על האלהות - מה נתן לו? הלא כבר היו לו?

התחושה של חזרה לחיים לאחר מצוקה קשה, היא תחושה עוצמתית, שחשוב שתמשיך ללוות את האדם כל ימי חייו.

כל אימת שאני מגיע לבית העלמין או לניחום אבלים על בנים שנפלו במסירות נפש על קדושת השם, העם והארץ, אני נזכר בפסוק מפרקנו ומבקש בחשאי מריבונו של עולם: עשה למענם אם לא למעננו.

Amalek

On Shabbat Zakhor, the Shabbat before Purim, a section is read after the weekly Parasha relating the commandment to remember what Amalek did to Bnei Yisrael on their way out of Egypt, and the imperative to wipe out the memory of Amalek.

Rabbi Elhanan Samet accounts for lack of juxtaposition between the mitzva in Devarim and the account in Shemot. Why does the mitzva about Amalek come so much later? 

"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (ט)

יש הנוהגים לשיר פסוק זה לכבוד התורה וחכמיה, אולם במקורו, הפסוק עוסק בה', שהוא מלך הכבוד. (לשמיעת שיעורו של דוד נתיב העוסק אף הוא בדמותו של מלך הכבוד)

חנן פורת ז"ל היה אומר שכששרים לכבודו פסוק זה, זה מזכיר לו שהכבוד איננו כלפיו אלא כלפי הקב"ה, "ה' צבאות הוא מלך הכבוד" (י).

פרק כ"ג בתהילים מוכר בשלמותו, בעיקר בגלל הלחן הידוע שלו, אותו נוהגים לשיר בסעודה שלישית.

המשורר והמלחין ישי ריבו משתמש בפסוקי המזמור הזה, העוסקים בבטחון בה', ומוסיף להם את פרשנותו האישית לתחושת הבטחון בה':

לא אפחד, כי לעולם איני בודד 
לא אאבד, כי לצידי תמיד עומד 
אל גדול ונורא אשר במוצא פיו ברא 
עולמות ונשמות ואת ארצו היחידה 

"אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי, כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי" (תהילים ל"ח, ד-ה)

מדרש תהלים (בובר) מזמור לח ד"ה [ב] אין מתום 

"אין מתום בבשרי מפני זעמך" - 

התחילו ישראל אומרים "כי עונותינו רבו למעלה ראש" (עזרא ט', ו),

"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ" (תהילים ל"ה, י)

מדרש תהלים (בובר) מזמור יח ד"ה [ב] דבר אחר 

"לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (תהילים ל"ב, א)

ספרי במדבר פרשת פינחס פיסקא קלז