מזמור צ"ב מתאר את יום השבת של אחרית הימים, השבת העתידית שבה ייעלמו הרשעים מהעולם, היום שבו יגיע ה' למלכות שְׁלֵמָה בעולם. המזמור לא נגמר בשמחת הצדיקים - מזמור צ"ג הוא המשכו הישיר של מזמור צ"ב והוא השיא שלו, ובו מתואר כיצד הבריאה כולה ממליכה את הקב"ה.

יש החיים בחרדה מתמדת מפני אסון בלתי צפוי העלול להתרגש עליהם, לעומתם יש המתעלמים מהיותו של העולם מקום מסוכן ואינם חשים בכל איום. המזמור שלפנינו סולל דרך אחרת ומלמד מהי התודעה הראויה לו לאדם ביחס לסכנות האורבות לו במהלך חייו.

 

"שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ  
 שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ
" (א-ב) 

"אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנִי 

 בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" (יח-יט) 

 

"לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ 
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ...
אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי" (א-יא)

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

כל הפרשנים מפרשים את הפסוק: "ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי" (י) כמשמעותו הנראית לעין במבט ראשון, אך אם נעמיק במילותיו נראה כי את הפסוק שלפנינו יש לפרש בדרך אחרת.

בסוף המזמור מובא שעונש ארבעים השנים במדבר הגיע בעקבות חטא מסה ומריבה שמתואר בספר שמות. מדוע המזמור לא מביא את הסיבה שמוכרת לנו - חטא המרגלים?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

המזמור כולו עוסק ברשעים - אך על מי בעצם מדובר? האם המזמור עוסק ברשעי הארץ או שמא בגויים שפורעים בעם ישראל?

Pages

x