מזמור צ"ג מתאר את מלכות ה' בעולם וכיצד היא באה לידי ביטוי בבריאה כולה. לאורך המזמור שזורים ביטויים רבים משירת הים ואכן במזמור צ"ג יש לנו כעין שירת הים והכרה במלכות ה' על כל העולם.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

מזמור צ"ב, מזמור שיר ליום השבת, מיוחס לפי חלק מהדעות למשה רבינו. המשורר מתאר את שמחתו בבריאת ה', ולאחר מכן הוא מתאר את פריחת הרשעים וכיצד מיד לאחר מכן הם נופלים ונעלמים. בסופו של המזמור מתאר המשורר את פריחת הצדיקים ואת הגמול הטוב שינתן להם.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

מזמור צ"א כתוב בצורה של דיאלוג בין המשורר לחבריו. המשורר מצהיר על בטחונו בה', וכתגובה מקבל לכך מענה מחבריו המחזקים אותו בבטחונו בה' ובכך שה' איתו, שומר ומשגיח. בסופו של המזמור פונה ה' בכבודו ובעצמו אל המשורר ומבטיח לו באופן אישי כי ישמור ויגן עליו מכל.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים וכן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים, כל זאת לאור הפרשנות ההקשרית.

In Parashat Vayera, God orders the Binding of Yitzchak: “And bring him up as a burnt offering (le-ola)” (Bereishit 22:2).

Rabbi Yona ibn Janach (Ribag) notes one of the meanings of the letter lamed when it is added to the beginning of a noun may be “for” or “in place of.” He writes:

      We read in Parashat Korach that after Korach confronted Moshe along with his followers to challenge Moshe’s leadership, he then succeeded in marshalling support from the entire nation: “Korach assembled the entire nation around them, at the entrance to the Tent of Meeting” (16:19).  Rashi, citing the Midrash Tanchuma, explains that Korach worked throughout the night campaigning for his cause, spreading false accusations about Moshe and Aharon and convincing the people that he, Korach, would stand up for them and release them from the tight shackles of Moshe and Ahar

"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' 
 ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ 
 עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" (א-ב)

"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ 
 ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא
 אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי ..." (א-ג)

"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהילים צ"ב, יג)

"צדיק כתמר יפרח" - שכל הרואה מכיר ואומר שעל ידי זה עצמו שהמריעים קמים על הצדיק (פס' יב) על ידי זה יפרח כתמר ויתרומם ויצלח. 

והנה התמר פורח ועושה פירות, אבל יש לו חסרון שאחר הפריחה יתמעט ליחותם השרשי ורובם ייבשו אחר הפריחה, ובפרט אם יקוץ את התמר אין גזעו מחליף,

והארז הוא ישגה תמיד וגזעו מחליף אם יקוצו אותו, אבל אינו פורח ועושה פירות,

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מזמור צ' הוא תפילתו של משה איש האלוקים ועניינו שיקום מהחורבן. המזמור פותח בהצהרה כי מאז בריאת העולם שימש ה' לנו כמעון, בהמשך הוא מתאר את אפסות חיי האדם בעקבות חרון אף ה' המתואר במזמור הקודם, כיצד חייו של האדם הם חולפים וחסרי משמעות, ומבקש מהקב"ה שיתן ליָמֵינוּ משמעות, שתהיה ברכת ה' על מעשינו ונחוש בנועם שבהם.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמור פ"ט הסמוך לו ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים. בנוסף נראה כיצד תורת משה מעצבת את דור שיבת ציון.