מי הם הקינים ומדוע הפכו להיות סופרים? 

אמנם מדאוריתא מותר לעשות עסקים בשבת, אך נחמיה מוחה על כך, מפני שזה מפר את משמעות השבת כיום שבתון. נחמיה גוזר גזרות (כמו איסור מוקצה והעברה מרשות לרשות) שימנעו את המסחר בשבת.

נחמיה חוזר לארץ ומגלה שרוב ההתחיבויות באמנה לא קוימו, ומיד פועל לתיקון המצב. מדוע הוא חוזר ומבקש מספר פעמים שה' יזכור לו זאת לטובה?

בפרק שלפנינו בין שלל השמות מתוארת שושלת כהנים שראשיתה ביוצדק. מה אנו יודעים על בני אותה שושלת? ומה אפשר להסיק מאותה רשימה?

"וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-הָעָם בִּירוּשָׁלָם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים: וַיְבָרְכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלָם" (נחמיה י"א, א-ב)

 

עתה יספר איך גמר [נחמיה] את הדבר שעלה בלבו

ליחס את העם כדי להושיב מכל משפחה ומשפחה בירושלים שלא תהיה חרבה,

"וְאֶת-רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ וּתְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִי כָל-עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל-לִשְׁכוֹת בֵּית-אֱלֹהֵינוּ וּמַעְשַׂר אַדְמָתֵנוּ לַלְוִיִּם" (נחמיה י', לח)

 

הוא נכון מאד לדעת הרמב"ם

דבימות [=שבימות] עזרא לא היו חייבים בחלה ותרומות ומעשרות,

רק מדבריהם [כמו שכתוב ברמב"ם הלכות תרומות סוף פרק א]

ואם כן,  כל מה שקבלו על עצמם היה מדברי חכמים,

 

האמנה הנכרתת בפרק י' כוללת התחייבות לשמור מצוות הכתובות בתורה, מצוות שאנו מכירים אותן כמצוות "דרבנן", וגם התחייבויות חדשות של העולים לארגון חייהם הדתיים.

מתוך קטעי הדברים עלינו להבין שהתחולל עוד משבר חמור ביותר בירושלים, כהמשך לאיגרות "השטנה" ולביטול הבנייה מימי כורש עד דריוש

נחמיה נרתם לחזון הגאולה ועולה לארץ ישראל. במעשיו הוא  מבשר לנו את תחילתה של תקופה חדשה לעם ישראל. תקופה שבה תחזור העטרה ליושנה.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

Pages

x