"וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר- יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדָס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב:  וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ- לָהֶם סֻכּוֹת ...

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מדוע הרחיב 'מדרש ההלכה' של עזרא, את איסורי התורה על 'שבעת עמי כנען' לכל הגויים באשר הם?

One of the sacrificial laws is the law of notar (“leftovers”). According to this law, a sacrifice that is not consumed within the allotted time period can no longer be eaten and must be burned. The time allotted to eat a sacrifice differs from one sacrifice to another. While the Shelamim sacrifices (Peace offerings) can be eaten on the day that they are brought, plus an additional night and day (Leviticus 7:17), the Todah (Thanksgiving) sacrifice can be eaten only on the day of the sacrifice and the following night (Leviticus 7:16).

בתקופות של חורבן, היערות משתלטים על שטחי החקלאות. היתרון בכך, הוא שיש מספיק עצים כדי לבנות סוכות. כך ניתן להבין את המסופר בפרקנו.

מה מסתתר בין השורות של סיפור הפרק וסוגיית הנשים הנכריות, אשר מביא את עזרא למשבר הנורא המתואר בפרקנו?

"וַיִּתֵּן אֱלֹהַי אֶל-לִבִּי וָאֶקְבְּצָה אֶת-הַחֹרִים וְאֶת-הַסְּגָנִים וְאֶת-הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה וָאֶמְצָא כָּתוּב בּוֹ: אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ" (נחמיה ז', ה-ו)

וכאשר נקשרה חומת ירושלים, רצה נחמיה שיתיחסו לבית אבותם לבלתי התערב עמהם זרים,

רבים נוספו שאינם במספר הראשון

דווקא כספי ציבור צריכים שמירה יתירה וביקורת כפולה ומכופלת שאכן יגיעו ליעדם וישמשו רק למטרה שלשמה נתרמו. כך ניתן להבין את פשר הביקורת המרובה בפרקנו.

בלי ליווי צבאי בדרכים המסוכנות, עם מספר מצומצם מאוד של אנשים, כאשר ברור שיהודים רבים נותרו בגולה – מה היה מיוחד אם כן, בעליית עזרא?

למרות ההפרעות של עמי הארץ, באופן מפליא, החומה נשלמה בתוך 52 יום, ב-כ"ה באלול, באותו תאריך בו ניבא חגי על בניית המקדש. 52 הימים של הבניה הם כנגד 52 שנות הגלות שעברו עד כה.