ספר דברי הימים מציג את דוד ושלמה בצורה חיובית יותר מהמוצג בספרי שמואל ומלכים. למשל, בהצגת היחסים בין חירם לשלמה כשותפות רוחנית לבניית בית לשם ה'.

ההליכה של שלמה לגבעון מתוארת בדברי הימים בצורה שונה מהתיאור במלכים. נראה כי מטרת המעמד בדברי הימים היא העלאת אוהל מועד לירושלים, במקביל למעמד העלאת הארון לירושלים שעשה דוד. 

בניית בית המקדש הראשון בימי שלמה מתוארת במלכים ובדברי הימים. חלק מהפרטים אינם מופיעים בשתי הפרשות, אך בכלליות נראה כי הן משלימות זו את זו. אמנם יש גם כמה סתירות בין הפרשות, אך גם אותן ניתן ליישב.

"וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ" (דברי הימים ב ד', א)

זה לא נזכר במלכים,

ולדעת ר' יוסי בזבחים (נט, א) לא עשה את מזבח הנחושת עד בעת החינוך, שמזבח הנחושת של משה היה קטן מהכיל.

ומפשטות דברי הכתוב נראה שלמדנו עזרא כדעת ר' יהודה בזבחים (שם), שמה שכתוב במלכים (ח', סד) "ביום ההוא קדש המלך [את] תוך החצר", דברים ככתבן, ומזבח של שלמה כבר היה מתחלה, וכן מורה לשון הכתוב (ז', ז),

"וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהוֹר" (דברי הימים ב ג', ד)

"והגובה מאה ועשרים" -

במלכים אמר "שלשים אמה קומתו" (מלכים א ו', ב),

והודיע עזרא שזה רק עד התקרה בפנים, אבל עד הגג היה גבוה מאה ועשרים,

ומפני שהאולם היה בלא תקרה, העומד באולם בפנים ראה שהיה גבהו עד תקרת הגג מאה ועשרים, ועל כן יחס הגובה של מאה ועשרים אל האולם.

ספר דברי הימים מרחיב את דברי ה' לשלמה ומדגיש כיצד עם ישראל יוכלו בכל שלב לחזור בתשובה וה' ישמע את תפילתם. נראה שיש בכך חשיבות גדולה לבני דורו.

בניגוד למקובל בעמים, המקרא מתנגד לנטילת ביזה על ידי הלוחמים. מאברהם אבינו דרך יהושע, שאול ודוד, ועד מגילת אסתר

הכתוב בדברי הימים מצטט את הפסוקים ממלכים באופן מדוייק, אך אז הוא משאיר פרט שלא מתאים לתקופה שבה נכתב הספר. מדוע בעל דברי הימים עושה זאת ולא שומט את הפרט שלא תואם לתקופתו?

בספר מלכים כתוב ששלמה נתן לחירם ערים, ואילו בספר דברי הימים כתוב שחירם הוא שנתן לשלמה ערים. מה קרה בפועל? איך ניתן ליישב את הסתירה?