עיקרו של המקדש הוא היותו מקום תפילה. מדוע בוחר בעל ספר דברי הימים בכינוי "בית זבח" על פני הכינוי "בית תפילה"?

"כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (דברי הימים ב ו', יח)

"האמנם" - הה"א פתוחה, כי הוא לתימה, כלומר: האמת הוא שישב אלהים עם האדם על הארץ?

זה לא יתכן להאמין, כי אתה תתברך ותתעלה על הכל, אין לך מקום שיכילך, כי אתה מקום העולם, ואין העולם מקומך! 

אם כן, מה שבניתי הבית לך אינו אלא על דרך משל,

שיהיה רצונך וכבודך נמצא בבית הזה לשמוע אל התפלה אשר יתפללו במקום הזה,

ניכר כי ברקע הפסוקים המתארים את חנוכת המקדש עומדים פסוקים המתארים אירוע דומה בתנ"ך. ההשוואה בין הפסוקים חושפת הבדל מהותי בין שני האירועים, הבדל שמשקף את מעלתו של בית המקדש.

תפילת שלמה מופיעה במלכים ובדברי הימים, עם הבדלים קטנים. מה מלמדים ההבדלים על השקפת בעל דברי הימים על בחירת דוד וירושלים?

דוד הוא כל כך הרבה יותר מ'איש מלחמות'. הוא יודע לכתוב שירים ומזמורים. מבין במוזיקה ומילים. קשה כעץ אך גם עדין כתולעת. למה יימנע מאיש אשר כזה לבנות את בית המקדש?

מי תכנן את המקדש? ומה משמעות הבטוי "הדום הרגליים" בהקשר של המקדש?

בעוד שבמקדש הכרובים פנו אל הבית, הרי שבמשכן הם פנו איש אל אחיו. מה פשר ההבדל? נראה שיש בכך לשקף את ההבדל הבסיסי ביותר בין המשכן למקדש

ספר דברי הימים מציג את דוד ושלמה בצורה חיובית יותר מהמוצג בספרי שמואל ומלכים. למשל, בהצגת היחסים בין חירם לשלמה כשותפות רוחנית לבניית בית לשם ה'.