שלמה
נמצאו 126 תוצאות חיפוש
הפטרת ויחי - סכנה כפולה
הרב משה ליכטנשטייןלמלך מהות כפולה: מחד - יש לו מעמד אישי ייחודי, מאידך - הוא משמש כראש מדינה. את צוואת דוד לשלמה ניתן לבחון על פי שתי המהויות.
הפטרת תרומה - משכן ה' ומקדש שלמה
הרב משה ליכטנשטייןשלמה מוותר על המערכת ההתנדבותית שבעזרתה נבנה המשכן ובונה את המקדש בעזרת מס - כפיית העם לתרום מזמנם לבנייה. מדוע? מה יתרונות השיטה הזו? ומה חסרונותיה? כיצד זה השפיע על מעמד המקדש?המדרש מאשים את שלמה בגאווה אך בכך גם גדולתו, הוא ידע בחכמתו לנתב את האמוציות שלו לבניית בית ה'.
קדושתו של שיר השירים
הרב יעקב מדן |רבי עקיבא מכריע במשנה כי שיר השירים הוא קודש קודשים. ברם, קביעה זו אינה פשוטה לאור דמותו של שלמה המלך. בחז"ל מצאנו גישות שונות לגבי השאלה האם אהבתו של שלמה לנשים הייתה לשם שמיים או שמדובר באהבה יצרית. ייתכן כי גישות אלו משפיעות על השאלה האם שיר השירים הוא חלק מכתבי הקודש או שמא מדובר באוסף שירי אהבה אנושיים.
הוכחת קדושת שיר השירים
הרב יעקב מדן |הכרעת התנאים היא ששיר השירים הוא אחד מכתבי הקודש, והוא עוסק במערכת היחסים שבין כנסת ישראל לבין הקב"ה. בשיעור זה ננסה להוכיח את נכונות טענה זו דרך בחינת שתי תופעות מעניינות במגילה: הראשונה היא דימויי הכלה למקומות רבים בארץ ישראל, והשנייה היא דברי הכלה הרעיה עצמה: "שחורה אני ונאוה, כאהלי קדר כיריעות שלמה".
הנהנתן, החכם והעמל
הרב יעקב מדן |בשיעור הקודם התחלנו לעסוק בהשקפות העולם השונות העולות מפרק ב' של ספר קהלת, של החכם, הנהנתן והעמל-היוצר. בשיעור זה ננסה לבחון כיצד מתנפצות השקפות עולם אלו אל מול המוות המאיים, וכיצד מתחבר לכך סיפור חייו של שלמה עצמו, אשר זכה לברכת ה' בכניסתו למלכות - ברכת חכמה, כבוד ועושר, אך לא זכה שברכה זו תתמיד בזרעו, עקב חטאיו בחיים.
ההקדמה למלכות שלמה
ד"ר יואב ברזליבמאמר זה עוסק ד"ר ברזלי בהתגלות לשלמה בגבעון בפרק ג ומראה כיצד התגלות זו קשורה הן לבניין המקדש והן להדרדרות העתידית של מלכות שלמה.
חידה ופשרה
דמותו המורכבת של שלמה המלך
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץאישיותו של שלמה המלך היא חידה סתומה וחתומה. מצד אחד הוא היה המלך הגדול בישראל, מאידך, לא המקרא ולא חז"ל חסכו שבט ביקורתם מן המלך שלמה. נעסוק באגדה בגיטין סח, המתארת את היחסים בין שלמה לאשמדאי. אגדה זו היא משל המצביע על המורכבות המיוחדת באישיותו של שלמה.
משפט שלמה
פרופ' אליעזר חדדתאריך פרסום: תשנ"ז |
הרב חדד דן ב'חכמת שלמה' הבאה לידי ביטוי במשפט שלמה. לטענתו, טענות הנשים כשלעצמן לא הוכיחו דבר ושלמה הכריע מי היא האם האמיתית על ידי שיצר מציאות בה הן צריכות להגיב במהירות שיא, באופן ספונטני וללא יכולת תכנון, לדרישה שלו לגזור את הילד בחרב. ההבדל בתגובתן של שתי הזונות חשפה את האם האמיתית.
מלכות שלמה - הכישלון וגורמיו
הרב ד"ר חנן גפניתאריך פרסום: תש"ס |
המאמר נפתח בחשיפת מקבילות רבות בין סיפורו של משה רבנו הבורח מפרעה ובין סיפור של הדד האדומי, אחד משטניו של שלמה. המחבר מסביר מקבילות אלו בהשוואה רחבה בין מלכות שלמה למלכות מצרים, השוואה שמסבירה למעשה את כשלון מלכות שלמה.
משפט ההיסטוריה - רחבעם בין מלכים לדברי הימים
ד"ר חגי משגבתאריך פרסום: תשסז | |
נעיין בסיפור מלכות רחבעם בספר מלכים ובספר דברי הימים. נראה מה מדגיש כל ספר, ומה הסיבה להבדלים בין הספרים. ננסה להבין כיצד התרחש הפילוג דווקא לאחר מלכות שלמה שהפכה את ארץ ישראל לאזור סחר בין לאומי, ואיחדה את השבטים לשלטון מרכזי אחד? מיהם היועצים "הזקנים" איתם מתייעץ רחבעם? ומיהם היועצים "הילדים"? כיצד פיתח רחבעם את ממלכת יהודה לאחר הפילוג?
השטנים שקמו על שלמה
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסז | |
מקריאה פשוטה של פרק יא עולה, שחטאי שלמה הביאו להקמת ה"שטנים", והמסר של הסיפור הוא שיש גמול על מעשים רעים. אולם, יש גם מסר עמוק יותר, שנובע מלימוד מעמיק, המשווה בין פרק יא לפרק ג ולפרקים נוספים: לשלמה היו שטנים כל ימיו, גם כשלא חטא, בגלל חשבונות היסטוריים ארוכי טווח, הקשורים להתנהגותו של דוד כלפי עמים ארחים. המסר המורכב מיועד רק למי שיש לו מספיק יכולות להכיל אותו ולכן המסר הזה מוצפן.
אישיות הנשים במשפט שלמה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסח | | 48 דקות
מהו הרקע לוויכוח שפרץ בין הנשים? מדוע הכתוב מאפיין אותן כ"נשים זונות", ומה זה יכול ללמד אותנו על אישיותן? האם היו לשלמה אינדיקציות נוספות, מלבד תגובתן, עליהן יכול היה להתבסס בטרם הכריע את משפטו?
סיפור אבישג ודוד - הפתיחה הראויה לספר מלכים
הרב ד"ר יוסי אליצורתאריך פרסום: תשסח | |
האם זו הפתיחה הראויה לספר נבואי – בעיות גריאטריות של מלך מזדקן ופתרון מביך באמצעות נערה צעירה ויפה מאין כמותה? ואם לכתוב זאת – מדוע כאן בספר מלכים, ולא בספר שמואל שעוסק בדוד ובקורותיו? הטענה בשיעור תהיה, כי בסיפור זה טמון מפתח חשוב ובסיסי להבנת ספר מלכים - מלך בישראל לא נבחר רק ע"י ה', אלא זקוק לתמיכה של העם.
בית המלך למרגלות בית ה' - סיכוי או סיכון?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
בית ה' ובית המלך בימי שלמה סמוכים היו זה לזה, ונבנו כמכלול מבנים אחד. האם הקִרבה הגדולה ביניהם, צורתם וסגנונם, מאפשרים את היחס הנכון בין מלכות בשר ודם ומלכות ה'? מהי דעתו של ספר מלכים על כך, ואיך מתייחס לכך הנביא יחזקאל? האם גובר הסיכוי שבקרבה או שמא הסיכון?
מה בין תשובת דוד לתשובת שלמה
טפת הלפריןתאריך פרסום: תשסט | |
על כך שדוד חזר בתשובה – אין ספק, נעיין בשמואל ב' י"ב, במשל כבשת הרש ובתגובת דוד לדברי נתן, ובתהילים נ"א. במלכים א' א' נגלה, שהיה מי שרצה למחוק את חטאו של דוד מההיסטוריה, אך התנ"ך קובע, שחטא לא מוחקים, אלא מתמודדים ומשלמים. דווקא שלמה, הבן השני מבת שבע, מבטא את תשובתו של דוד. בהמשך מסופר, שגם שלמה חטא, ואנו נברר, כיצד ייתכן שהחכם באדם חטא. אופי החטאים שונה מאביו. האם עשה שלמה תשובה? בספר מלכים לא נמצא תשובה, אך חיבור אחר בתנ"ך יעזור לנו לענות על שאלה זו.
שלמה המלך ובת פרעה
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשסט | |
חמש פעמים נזכרת בת פרעה בפרקי שלמה (מלכים א' א' – י"א). הופעותיה מלוות את מלכותו מראשיתה ועד סופה, וכל אחת מהן מעידה על אתגרים והתמודדויות לא פשוטות, שעמדו בפניו. בשיעור נתעכב על כל אחת מהופעותיה של בת פרעה בפרקי שלמה, וננסה ללמוד מהן על אתגרי התקופה כלפי פנים וכלפי חוץ, ועל דרכו של שלמה המלך בהתמודדות מולם.
העברת המלוכה מדוד לשלמה ומעמדה של בת שבע
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתתאריך פרסום: תשע | |
מצעד הטוענים לכתר; מדוע רצח אבשלום את אמנון? היכן נעלם כלאב בן אביגיל? כמה ילדים היו לבת שבע? שתי מרידותיו של אדוניהו בן חגית. מדוע היה יואב לצד דוד במרד אבשלום, ונגדו במרד אדוניהו? מדוע תמכה בת שבע בבקשת אדוניהו לשאת את אבישג? כיצד אילצה בת שבע את דוד להתערב במרד אדוניהו?
משפט שלמה - מ'גזורו' לקריעת הממלכה
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: תשע | |
כבר בפרק ג, המתאר לכאורה את חכמתו הרבה של שלמה, ואת השיא של מלכות שלמה, נמצאים רמזים להתדרדרותו העתידית, המתוארת בפרק יא. מה ניתן ללמוד על חכמתו של שלמה מתוך השוואה לחכמתו של יוסף? ומה מרמזות שתי הנשים הזונות, המזכירות את משל האשה הזונה ביחזקאל טז?
"הנביא אשר השיבו" - האם ניתן לזייף נבואה?
טפת הלפריןתאריך פרסום: תשע | |
נכיר מעט את דמותו והשקפתו של ירבעם בן נבט. נראה שבהקמת העגלים הוא ניסה להידמות להנהגת משה ואהרון. וננסה לברר, מדוע לא נשלח אליו הנביא שתמך בו, אחיה השילוני? מה היה אמור ירבעם ללמוד ממה שארע לאיש האלוקים? ומדוע ביקש הזקן מבית אל להיקבר בקברו של הנביא מיהודה?
בניינו של מקדש שלמה - מפגש בין בנייה, עיצוב והנהגה
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשעא | |
כיצד מגייסים את הכסף לבניית המקדש? בבסיס השאלה הזו עומדת שאלת המעורבות של העם בבניית המקדש.
אנו מכירים כמה מודלים לאיסוף הכסף מאת העם: משה, בבנית המשכן, מציב מודל של התנדבות ושותפות שוויונית של כל העם. שלמה, בבניית המקדש, מציב מודל של מערכת היררכית מסודרת של גביית מס, מתוך תפיסה שמדובר במפעל מלכותי בעל מימדים גדולים מאד.יהואש המלך ויהוידע הכהן מציבים מודל אחר, של גיוס כספים לבדק הבית, הנעשה בעזרת הכהנים. (השיעור עוסק בפסוקים בספר מלכים, המופיעים גם בדברי הימים)
קהלת - חידת המוות ומשמעותו
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 3 דקות
ההתמודדות עם חידת המוות באופן ישיר נמצאת במקרא בדניאל ובקהלת. בדניאל העיסוק הוא במוות על קידוש השם. לעומת זאת, בקהלת העיסוק הוא במוות הטבעי, במוות מזקנה ובזקנה עצמה. השיעור יעסוק בחידת המוות עצמה ובהשלכותיה.
תפילת שלמה - בין חידוש מפתיע לטעות טרגית
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: תשעא | |
שני דברים מרכזיים עולים מתוך תפילתו של שלמה בחנוכת המקדש (מל"א ח'): האחד - הגדרתו המיוחדת של המקדש, שאותה נבחן לאור ההבדלים המתגלים בין המקדש לבין המשכן; והשני - היבט רעיוני שאותו הדגיש שלמה, שהיווה בסיס לאחת הבעיות הגדולות ביותר שהביאו את עם ישראל עד לחורבן הבית.
ספרא או סייפא
מרד אדניה והמלכת שלמה
הרב יעקב אריאלתאריך פרסום: תשעב | |
נעיין בסיפור המלכת שלמה, ונראה שהמחלוקת האידיאולוגית העומדת מאחורי מרד אדוניה היא אותה מחלוקת שבין דויד ליואב לגבי אופיה של המלוכה.דויד חושב שתפקיד המלוכה הוא רוחני. יואב ואף אדניה חושבים שהמלוכה צריכה להיות כחנית. דויד בוחר להמליך את שלמה ולהוריש לו מלכות אידיאלית, שתפקידה לשפוט בצדק ולהוות מרכז רוחני לכל העמים.
הבית העתידי ויחסו למשכן ולבניין שלמה
הרב רא"ם הכהןתאריך פרסום: תשעב | |
מהי מהות המקדש אשר חסרה לנו היום? מהו שורש הבעיה בבית המקדש הראשון אשר הוביל לחורבנו? האם נבואות ישעיהו ויחזקאל על המקדש התממשו בבית המקדש השני? והאם נבואות חגי וזכריה נאמרו על הבית השני או לעתיד לבא? מה היה חלון ההזדמנויות בבית השני וכיצד הוא התפספס? מהו חזון המקדש העתידי, באחרית הימים?
משפט שלמה וזיקתו לרות המואבייה
הרב מאיר נהוראיתאריך פרסום: תשעב | |
בשיעור נעסוק בפרשנות ייחודית של אחד מהפרקים המרתקים בתנ"ך, המתאר את הכרעתו הדרמטית של שלמה במשפט שתי הנשים. שלמה חורץ את הדין וקובע מי האמא האמיתית. ההכרעה של שלמה מבוססת, כנראה, על חכמת חיים מיוחדת. ננסה לטעון ולהוכיח, מתוך המדרשים והמקראות השוואה בין הפרק הזה לבין מגילת רות שרות המואביה קשורה לאותו משפט.
יכין ובעז - מי אתם?
הרב מנשה וינרתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 10 דקות
שני העמודים שניצבו באולם ההיכל זכו לתיאור ארוך ומפורט, אך מפתיע למדי שהם זכו גם לשמות. בפרשנים מצאנו הסברים שונים לשמות יכין ובעז, ובשיעור נעלה הצעה חדשה, אותה ננסה להוכיח, לבסס ולהבין את משמעותה הרוחנית. (השיעור עוסק בפסוקים מספר מלכים, אך מתאים גם לפסוקים בדברי הימים העוסקים בנושא זה)
החזרה למצרים במלכותו של שלמה
ד"ר יעל ציגלרתאריך פרסום: תשעב | |
ימי שלמה ידועים כשיא הזוהר של מלכות ישראל במישורים רבים. מצד שני, הממלכה מתפצלת בעקבותם ומתדרדרת עד לחורבן. השיעור יעסוק במציאת רמזים לנפילתה של מלכות שלמה, מציאת נקודת המפנה במלכותו ומקומה של מצרים, פרעה ובת פרעה בנפילה זו.
אשת חיל מי ימצא - שתי נקודות מבט
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשעג | |
חלקו השני של פרק לא בספר משלי מוכר לכולנו, הלא הוא פרק "אשת חיל". השאלה המרכזית היא מי היא אשת החיל הזאת? האם שלמה מדבר פה על התורה? על החכמה? או שמא זוהי אישה ספציפית? השיעור יעסוק בניתוח הפרק יחד עם מקבילות מהתנ"ך, תוך ניסוי לזהות את אשת החיל האמיתית עליה כתב שלמה המלך את הפרק.
מלכות שלמה - מהשיא של ימי המקרא לשבר גדול
דוד נתיבתאריך פרסום: תשעג | |
כיצד צמחה ממלכת דוד למעצמה של ימי שלמה? כיצד קרה, שהמלך שלמה, החכם מכל אדם, הביא את המעצמה לשבר גדול? מחציתו הראשונה של ספר מלכים א' מתאר את התהליכים המהווים תשובה לשאלות אלה. מלכות שלמה, הניצבת בפתח ספר מלכים, משמשת תמצית לספר כולו. במהלך השיעור נעסוק בפרקי שלמה, ונצביע על הדרך בה מתאר הכתוב אירועים אלה.
הפטרת פקודי - השראת שכינה במקדש ובמשכן
הרב משה ליכטנשטייןישנו הבדל גדול בין תהליך השראת השכינה במקדש לבין תהליך השראת השכינה במשכן. במשכן - אין מעורבות אנושית בירידת השכינה, ואין תגובה של העם לירידת השכינה. ואילו במקדש - השראת השכינה מלווה במעורבות רבה של שלמה והעם. מה סיבת ההבדל - המצב הרוחני השונה? או אופי הנהגת ה' את ישראל באותה תקופה? או הגישה של המנהיג (שלמה או משה)?
מבוא קצר לפרקי נביאים ולפרקי אחיה השילני
הרב אלחנן סמטבמוקד ספר מלכים ניצבות לא רק דמויות של מלכים אלא גם דמויותיהם של נביאים. אמנם בספר מלכים מוזכר מספר רב של מלכים, ולעומתם מוזכרים רק נביאים בודדים, אולם הנביאים מופיעים בו כדמויות מרכזיות. ספר מלכים מתאר בהרחבה ניכרת את העימותים בין אותם נביאים ובין המלכים שפעלו בתקופתם. נפתח את הסדרה בעיון בהתדרדרות מלכות שלמה, ובחטאי שלמה.
חטאי שלמה ונבואת העונש בפי אחיה השילוני (א)
נבואת התוכחה והעונש לשלמה
הרב אלחנן סמטשלוש פעמים במהלכם של פרקי שלמה, ואף בפרקנו, היה דבר ה' אל שלמה. לעיתים על ידי התגלות ה' אליו ולעיתים באמצעות נביא. מה ההבדל בין שני סוגי הדיבור האלוקי לשלמה? מה נחיצותה של ההתגלות האלוקית אליו ומדוע לעיתים נאמרו הדברים דרך נביא ולא ישירות? מיהו אותו נביא ומדוע מעלים הכתוב את זהותו? מה היה עונשו של שלמה ומה הסיבות להקלות שניתנו לו בעונש זה?
חטאי שלמה ונבואת העונש בפי אחיה השילוני (ב)
"אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם" (שמ"ב, ז', יד)
הרב אלחנן סמטבסמוך לאחר נבואת העונש לשלמה, מתוארים שני 'שטנים' – שני אישים שהפריעו לשלמה, ועמדו לו למכשול בדרכו כמלך ישראל. האם יש קשר בין נבואת העונש (פס' יא–יג) לבין תיאורם של שני השטנים? ובכלל מה משמעות תיאור קורות חייהם המפורט של שני השטנים ובמה הוא תורם למגמת סיפורנו?
חטאי שלמה ונבואת העונש בפי אחיה השילוני (ג)
ירבעם "אשר הרים יד במלך" - מה עשה ומדוע?
הרב אלחנן סמטהכתוב מתאר את ירבעם בן נבט כפקיד גבוה במנגנון השלטוני שבנה שלמה. ירבעם ראה את העוולות שנעשו תחת שלטונו של שלמה, ולא היה מוכן להמשיך להיות שותף להם, ולכן "יצא מירושלים", התפטר. התפטרותו של פקיד בכיר וסירובו למלא את תפקידו מטעמים של הסתייגות פוליטית ומצפונית, נחשבים "הרמת יד במלך", ולכן הם מטופלים בחומרה.
חטאי שלמה ונבואת העונש בפי אחיה השילוני (ה)
נבואת אחיה השילוני לירבעם - חלק שני, ומבנה הסיפור
הרב אלחנן סמטבמה שונה הנבואה לירבעם מן הנבואה לשלמה על עונשו? בהמשך נעסוק במבנה הכללי של סיפור חטאי שלמה ונבואת העונש, ונראה כי המבנה הייחודי של הסיפור נובע מאופיו המיוחד של העונש הניתן לשלמה, והוא מבטא את מורכבותו של עונש זה.
פילוג הממלכה (ה)
סיבתיות כפולה
הרב אלחנן סמטנדון בעיקרון הסיבתיות הכפולה במקרא, ובסיפור פילוג הממלכה בפרט. מהו היחס בין הסיבה הרוחנית לפילוג הממלכה לבין הסיבה ההיסטורית? בעיוננו נראה שחטאיו הדתיים של שלמה מביאים את ה' לגזור עליו עונש, ועונש זה מתרחש 'מעצמו' בעקבות חטאיו כלפי העם, ובעקבות התנהגותו של רחבעם כלפי העם. כך שגביית החוב הא-לוהית על חטא שלמה בעבודה הזרה, נעשית באמצעות תוצאותיו הטבעיות של חטאו בשעבוד העם.
כושר השכנוע של בת שבע מול רצון ה'
פרופ' אוריאל סימון |בת שבע מצליחה לשכנע את דוד להגיב למרד אדניה ולהמליך את שלמה. לעומת זאת, בת שבע לא מצליחה לשכנע את שלמה לתת את אבישג לאדניה. מדוע? הסיבה לכך איננה טמונה בחכמתה או בטיפשותה של בת שבע, אלא ברצון ה': ה' רוצה שאדניה יומת בידי שלמה, כחלק מהעונש על חטא דוד בבת שבע.
השיעור הועבר בקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשע"ג.
ממלכת שלמה
הרב יעקב מדן | 58 דקותכיצד מתמודד שלמה עם גויי הארץ שנותרו בתקופתו ומה משמעות העובדה שהוא סופר אותם? מה עניינו של המילוא ולשם מה הוא נבנה? מה ניתן ללמוד מעיון במסעותיה של בת פרעה בין הבתים השונים על טיב היחסים בינה ובין שלמה? וכיצד ניתן להבין את מנין השנים וציון הזמן בו נבנה בית ה'? על כל השאלות האלו ועוד נדון בשיעורנו כרקע והקדמה לפרקי המקדש.
בניין בית המקדש
הרב יעקב מדן | 54 דקותבשיעור נעסוק בבניין בית המקדש הראשון בימי שלמה. נדון בציון הזמן שבו נבנה (מל"א ו, א) ובחשיבותו לכרונולוגיה המקראית, נעיין בתיאור המקדש כפי שמובא בפסוקים תוך ניסיון להבין את הפרטים השונים ולסיום נעמיק בעניין הכרובים שבנה שלמה, ההבדל בינם לבין כרובי המשכן ובמשמעות שעומדת מאחורי עשייתם דווקא באופן שנעשו. (בשיעור נקרא פסוקים מספר מלכים א פרק ו. השיעור מתאים גם לדברי הימים ב פרק ג בו מתוארת שוב בניית בית המקדש)
נוסח תפילת שלמה בדברי הימים לעומת הנוסח במלכים
עמוס חכםארבע תפילות מפי שלמה המלך כתובות בספר מלכים. תפילה אחת בגבעון, ובה ביקש שלמה חכמה לשפוט את ישראל ושלוש התפילות האחרות התפלל שלמה בחנוכת בית המקדש. התפילות האלה מובאות גם בספר דברי הימים, ויש שינויים ביו הנוסח שבמלכים לבין הנוסח שבדברי הימים. נעיין באחדים מן השינויים האלה ונעמוד על סיבותיהם.
מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
ובחרתי במקום הזה
עמוס חכםתפילת שלמה בזמן חנוכת המקדש, נענית, וה' מבטיח ששכינתו תשרה במקדש, והוא יהיה "בית זבח" וגם "בית תפילה", כך שהתפילה והקרבן יהיו משלימים זה את זה. ירידת האש והענן מוכיחים שאכן ה' בחר בבית זה ומשרה בו את שכינתו.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
מלכת שבא והמלך שלמה
עמוס חכםהביקור של מלכת שבא אצל שלמה המלך מתואר במקרא רק מהזווית של הרווח שהרויח שלמה מהקשרים איתה. אולם, מסתבר שמטרת הביקור של מלכת שבא היתה לבקש משלמה שיניח לשיירות של סוחרי שבא לעבור בתחומי שלטונו, ושיגן עליהם מפני השודדים.
המאמר מתוך מחברותיו של עמוס חכם ז"ל (פרקי היום בתנ"ך שהועברו ברדיו)
רשימת השרים והנציבים
הרב ד"ר יוסף מרקוסחכמת שלמה
הרב יגאל אריאלמלך על כל ישראל
הרב יגאל אריאלהחכמה כוללת הכל
מדרש תנחומאמה כל כך מיוחד במשפט שלמה?
הרב ד"ר יואל בן נוןחכמה משמחת
הרב משה כהןפלורליזם דתי
הרב משה כהןקירוב רחוקים
הרב יגאל אריאלבסך הכל נמל
הרב אורי שרקיהמבחן האחרון של דוד המלך
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: תשעו | |
בשעת זקנותו של דוד המלך, אדוניה בנו מתנשא למלוך, ודוד איננו מגיב, למרות הבטחתו לבת שבע ששלמה בנה ימלוך אחריו. מדוע התמהמה דוד ולא מיהר להמליך את שלמה? בשיעור נעמוד על הגורמים לכך, ונראה כיצד מהווה פרשה זו את המבחן האחרון בחייו של המלך דוד, למוד הניסיונות והתלאות.
מדרש עלילה – רקע למערכות קהלת
הרב ד"ר יואל בן נוןמה העניין של מגילת קהלת? האם נוכל לומר שהמגילה מבוססת על עלילה של ממש? במאמר נציע שעלילת המגילה סובבת סביב סיפור ירושת כסא דוד
האם גיירו שמשון ושלמה את נשותיהם?
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 6 דקות
כידוע שמשון ושלמה נשאו נשים שאינן ישראליות. מה היה דינן של אותן נשים? האם אפשר לומר שהן התקבלו לעם ישראל לחלוטין או שמא היו נוכריות? עיון בשני המקרים יביא אותנו להבחנה בין סוגי הנשים של שניהם שחלקן התגיירו ונישאו איתם כדת וכדין וחלקן לא
שלמה המלך - בית לה' ובית לבת פרעה
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות
נעסוק בשאלה מה הביא לכישלונו של שלמה ונצביע על המקום שתופסת בת פרעה לאורך הפרקים העוסקים במלכות שלמה, ועל טשטוש הגבולות שחל ביחס שבין קודש לחול, ובין בניית בית בית לה' לבין בניית בית לבת פרעה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסוקים.
מיהו קהלת?
ד"ר יהושע רוזנברג - אתר דעתכיצד נפרדים ממקום קדוש?
תלמוד בבלידוד מתחיל בהכנות
ר' בנימין בודנהימרהעברת התפקיד לשלמה
נטע שפיראשלמה בראשית מלכותו
ר' בנימין בודנהימרשלמות שלמה
עמוס חכםדברי הימים ב, א-ב - מתן על הפרק
נטע שפיראפרקים א-ב פותחים את תולדותיה של מלכות שלמה. כמו בדברי הימים א, גם כאן יש ללמוד את הפרקים בדברי הימים תוך השוואה מתמדת למקבילות במלכים. ההשוואה מלמדת אותנו על הדגשים אותם מעוניין בעל דה"י לתת לדמותו של שלמה.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה בנושא בניית המקדש על ידי גרים.
הבדל קטן ועמוק
הרב ד"ר יואל בן נוןביקורה של מלכת שבא כדוגמה
הרב מנשה וינרחכמה לשם שמים
הרב אליעזר קשתיאלדברי הימים ב, ט-י - מתן על הפרק
נטע שפיראפרק ט מתאר בפירוט את כוחו ועושרו של שלמה המלך, והקוראים בדברי הימים נפרדים משלמה כשהוא בשיא כוחו, עושרו ותפארתו.
פרק י מתאר את פילוג הממלכה המאוחדת לאחר מות שלמה, וחוזר באופן מילולי על סיפור הפילוג במלכים בשינויים סגנוניים מזעריים.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על כסא שלמה.
סיכום מלכות שלמה
נטע שפיראמלכות ה' או מלכות ישראל?
הרב דוד סתיומורשת שלמה המלך בנביאים ובכתובים
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשעז | |
שלמה המלך הופך בפרקים המתארים את מלכותו (מלכים א' א-יא) ממלך אידיאלי ומושלם בחכמה ובאהבת ה' למלך שנשיו הטו את לבבו וחטאיו גרמו לפילוג המלוכה. גם חז"ל מתייחסים אליו כדמות מורכבת שחיוב ושלילה, 'מלך והדיוט', משמשים בה בערבוביה או לסירוגין.
בשיעור נבדוק את ההתייחסויות לדמותו של שלמה בספרי הנ"ך שנכתבו אחריו, ונברר מי מדגיש את זכויותיו ומפעלותיו, מי מנסה לסנגר עליו ולהעלים את כשלונותיו ומי מעדיף להדגיש את חטאיו ולהצביע עליהם כסמל ואזהרה מפני הדרדרות חוזרת. האם יש קו דומיננטי יותר לצד זה או אחר, והאם היחס השונה קשור לתקופה מסוימת או למגמות מתחלפות בקרב הנביאים.
מדיניותו של שלמה
ד"ר חגי משגבתאריך פרסום: תשעז | |
עם עלייתו של שלמה לכס המלכות חלה מהפכה בכל מדיניותה האסטרטגית של הממלכה הצעירה. מתוך פרטים שונים במקרא נוכל לדלות את תפיסותיו המהפכניות של שלמה, את מבטו המקיף והמקורי, ואת המחירים הכלולים בהכרח במהפך הזה. הרווחים העצומים יציבו כל לומד בדילמה: לו אני במקום שלמה, האם הייתי הולך בדרך אחרת? התשובה עשויה להיות מפתיעה.
השיעור ילווה במצגות ובממצאים, בין השאר מתחום התפתחות הכתב והתרבות, שיאירו באור חדש את ההיקף העצום של השינויים שחולל המלך הצעיר והחכם.
מבוא לירושלים בימי דוד (ד) - ההבטחה כי מלכות בית דוד תעמוד עד עולם
הרב יצחק לויפרק זה, המסיים את המבוא לימי דוד ואת שיעורינו לשנה זו, בוחן את משמעות ההבטחה הא-לוהית לדוד כי מלכות ביתו תתקיים עד עולם, ובעיקר את השאלה אם הבטחה זו היא מותנית או שמא אין היא תלויה בדבר.
מלכות שלמה בירושלים (א)
הרב יצחק לוישיעור זה - השיעור הראשון על ירושלים בימי שלמה - מנסה להציג תמונה כוללת של תקופה זו מבחינת העיר והמקדש, ולבחון את הדרך שבה ראה שלמה עצמו את משמעותו של בניין בית ה'.
הפחד משלמה
הרב מנשה וינר | 49 דקותמממלכה חקלאית וכפרית הופך שלמה את ממלכתו לממלכה עירונית. ממלכתו הופכת סמל לכל העולם התרבותי. רשימת המינהלה הפקידותית מבטאת זאת יותר מכל.
בין שלמה לאדוניהו
הרב דוד מנחםהניצבים
דוד נתיב | 51 דקותשלמה קיבל מערכת מבוססת של ממלכה אך הוא שואף לשנות אותה לשל מעצמה. לשם כך הוא פועל לשינוי שיטת השלטון והמשטר ומְמָנה ניצבים. מעיון בפרק והשוואה בין אזורי הנציבויות לנחלות השבטים נלמד כי החלוקה לנציבויות לא היתה 'חלקה' לגמרי ונראה כי היו מעורבים בה גם שיקולים פוליטיים פנימיים שאולי בהתחלה לא היו בולטים לעין ונראו ענייניים ופונקציונאליים אך היו טמונות בהם גם כוונות נוספות שהבשילו במשך השנים.
צדק ומשפט לכולם
הרב דוד מנחםחכם מכל אדם
הרב דוד מנחםשיר השירים מתעמת עם שלמה המלך
ד"ר מירי שליסלתאריך פרסום: תשעט | | 55 דקות
בשיעור נעיין בארבעה שירים מתוך שיר השירים הקשורים לשלמה, לדוד ולרעיה. באמצעות עיון בהם מתוך השוואה למקומות נוספים נראה את האופן שבו שיר השירים מתעמת עם דמותו של שלמה, מבקר אותו על ריבוי הנשים ורדיפת העושר ומציג במקומה מערכת יחסים מתוקנת שיש בה אינטימיות וקדושה: מערכת היחסים של הרעיה והדוד.
בית ה' - מקום השכינה או מקום עבודה? בין דויד לשלמה בספר דברי הימים
ד"ר נריה קלייןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 3 דקות
בית המקדש הוא מקום משכן ה' בארץ, אך גם המקום שבו ישראל עובדים את ה'. ספר דברי הימים מציג את דויד ושלמה כמבטאים שתי תפיסות שונות ביחס למהות המקדש ומטרתו המרכזית: דויד רואה בו את מקום השכינה, ושלמה - את מקום העבודה. בשיעור נבחן כיצד התפיסות השונות עולות מתוך הכתובים, וננסה להציע הסבר להתמקדותו הרבה של שלמה דווקא בפן של עבודת הקרבנות.
פילוג הממלכה
צוות אתר התנ"ךנעסוק בסיבות להתפלגות המלוכה - החל ממגמתו האוניברסלית של שלמה, דרך מעשיו המנוגדים לאיסורי התורה החלים על המלך, ועד הסיבות הפוליטיות והחברתיות להתמרדות העם. ניגע גם ברקע ההיסטורי לפילוג בין שבט יהודה לשאר שבטי ישראל.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
לחצו כאן לדף המקורותתפילת שלמה
הרב אלחנן סמט | 10 שעות ו- 1 דקותבחנוכת המקדש, שלמה נושא אל ה' תפילה ארוכה שעיקר תוכנה בבקשה מהקב"ה לקבל את תפילתם של ישראל וכן של הנכרי. נעמוד על המבנה המורכב של התפילה המופלאה הזו, ובעקבות ניתוחה נגלה את תפקידו של בית המקדש בתפילה ובעבודת ה'.
שירי שלמה
הרב ד"ר דוד סבתו | 46 דקותבשיעור נעסוק בשירים המתייחסים לשלמה המלך, ונברר את משמעותם. נלמד את השירים, נבחן את דמותו של שלמה המשתקפת בהם ביחס למסופר עליו בספר מלכים, ונברר איך הם מתקשרים לאהבת ה'.
בחירת שלמה
צוות אתר התנ"ךבשיעור זה נעיין בבחירתו של שלמה למלך הממשיך את בית דוד ובונה את המקדש.
כיצד נבחר שלמה מכל בני דוד למלוך תחתיו ולבנות את המקדש? האם בחירתו נובעת רק מהיותו ממשיך של דוד או מקשר עצמאי ייחודי בינו לבין ה'? מהו היחס בין ההכנות של דוד לבניית המקדש לבין הבנייה בפועל ע"י שלמה? מהו הפן הייחודי שמביא שלמה לבניית המקדש?
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
מורשת דוד לשלמה
ד"ר חגי בן ארצי | 33 דקותבשיעור נבאר את דברי דוד לשלמה ולעם, ונבין מה חשוב לו להגיד להם לגביו, לגבי בניית המקדש ולגבי שלמה. נעסוק בשאלת בונה המקדש, ונראה כיצד הכין דוד כל מה ששלמה צריך כדי לבנות.
גדולת שלמה בתחילת מלכותו
ד"ר מרדכי סבתו | 55 דקותנסקור את האירועים שמתאר הכתוב מראשית מלכות שלמה, נשווה למתואר בספר מלכים, ונדון בדמותו של שלמה כפי שהיא עולה מתוך התיאורים. מתוך ההשוואה למלכים והדקדוק בפסוקים נלמד כיצד מגמת ספר דברי הימים שונה ממגמת ספר מלכים בתיאור דמותו של שלמה, ונבין את האירועים המתוארים.
תפקיד בית המקדש
ד"ר מרדכי סבתו | 55 דקותבתפילת שלמה יש התייחסות למתח שמגלם בית המקדש, בקשה לעתיד, ופירוט של מקרים בהם המקדש יהווה צינור התפילה לה'. בשיעור נסביר מהו המתח הטמון בבניית מקדש לה', מה מבקש שלמה, ומה לומדים מהמקרים שהוא מזכיר ומהמקרים שאינו מזכיר.
שלמה וחירם - ישראל וצור
הרב מנשה וינר | 56 דקותבדברי הימים מסופר שמלך צור נותן לשלמה ערים, בעוד לפי מלכים שלמה הוא שנותן מערי הצפון לחירם. נדון בערבוב שהיה בערי הצפון, בייחודן של צור וצידון ובקשרים שלהן עם דוד ושלמה, ונבין ממה נובע ההבדל בין הספרים.
"האלף לך שלמה" - דמותו של שלמה המלך בשיר השירים
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
דמותו של שלמה המלך מוזכרת במגילת שיר השירים בגלוי ובנסתר וישנן כמה דרכים לפרש את המשמעות לכך. בשיעור נצעד לאור פירוש המלבי"ם ששלמה המלך מדבר על עצמו במגילה. דרך ניתוח ספרותי ודרך פרשנות חז"ל ננסה לגלות מה המסר ששלמה המלך רוצה ללמד אותנו ביחס בין אהבה מלכותית-חיצונית, לאהבה פשוטה-פנימית.
ויתחזק שלמה
הרב דוד מנחםחטאי שלמה
פרופ' אברהם גרוסמןחטאיו של שלמה בסוף ימיו מעוררים פליאה גדולה - כיצד יתכן שמלך חכם כמו שלמה חטא בעבודה זרה ובריבוי נשים? עיון מעמיק ילמד כי כוונותיו של שלמה ביסודן היו טובות - שלמה נשא נשים מעמי האזור מתוך רצון ליצור קשרים מדיניים חזקים וכן לקרב את העמים לאמונת ישראל, אך כוונותיו אלו לא הובילו לתוצאות המיוחלות אלא לכישלון חרוץ, כאשר יותר משהשפיעו ישראל על העמים השפיעו הם על ישראל.
משפט שלמה - מהי "חכמת אלהים"?
הרב אמנון בזקתאריך פרסום: תשפ"ה | | שעה ו- 6 דקות
סיפור משפט שלמה מתאר את ההכרה הראשונה של העם בכך שבשלמה המלך שוכנת "חכמת א-להים", כחלק מן הגשמת ההבטחה שנאמרה לו בחלום בגבעון. בשיעור נעמוד על משמעותו המורכבת של ביטוי זה, כחלק מהתמונה המורכבת המסתתרת מאחורי הסיפור הפשוט לכאורה של החלום והמשפט.
לעילוי נשמת דוד אליהו ורחל לאה פלדמן ומאיר וליבע פרידמן ז״ל
דוד מלך ישראל חי וקיים – ארכיאולוגיה וראליה
הרב ד"ר שוקי רייס | שעה ו- 3 דקותאל מול הארכאולוגים המינימליסטים שטענו מחוסר ראיות בשטח כי מלכות דוד ושלמה לא הייתה קיימת, עומדים ממצאים ארכאולוגים שנמצאו במהלך השנים ומעידים על שידוע לנו זה מכבר כי דוד מלך ישראל חי וקיים. על הממצאים המרתקים ועל הסיפור שהם מספרים תוכלו לשמוע בשיעור שלפניכם.
השיעור הועבר במסגרת מיזם 'שניים ליום'
וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כָל־רְכוּשׁ־וּמִקְנֶה֩ ׀ לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכָל־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃
דברי הימים א כ"ח, פסוק א'
וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־דָּוִ֖יד עַל־מַלְכוּת֑וֹ וַיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃
דברי הימים ב א', פסוק א'
וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אֶת־נָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁ׃
שמואל ב י"ב, פסוק א'
אָ֣ז תָּבֹ֗אנָה שְׁתַּ֛יִם נָשִׁ֥ים זֹנ֖וֹת אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּעֲמֹ֖דְנָה לְפָנָֽיו׃
מלכים א ג', פסוק ט"ז
וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ (פ)
מלכים א ה', פסוק א'
וַיִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חָכְמָ֧ה לִשְׁלֹמֹ֛ה וּתְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְרֹ֣חַב לֵ֔ב כַּח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
מלכים א ה', פסוק ט'
וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צ֤וֹר אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י אֹת֛וֹ מָשְׁח֥וּ לְמֶ֖לֶךְ תַּ֣חַת אָבִ֑יהוּ כִּ֣י אֹהֵ֗ב הָיָ֥ה חִירָ֛ם לְדָוִ֖ד כָּל־הַיָּמִֽים׃ (ס)
מלכים א ה', פסוק ט"ו
וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה׃
מלכים א ו', פסוק א'
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר׃
מלכים א ו', פסוק י"א
וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃
מלכים א ו', פסוק י"ד
וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃
מלכים א ו', פסוק כ"ג
וְאֵת֩ כָּל־קִיר֨וֹת הַבַּ֜יִת מֵסַ֣ב ׀ קָלַ֗ע פִּתּוּחֵי֙ מִקְלְעוֹת֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרֹ֔ת וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים מִלִּפְנִ֖ים וְלַחִיצֽוֹן׃
מלכים א ו', פסוק כ"ט
וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ בָּנָ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְכַ֖ל אֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ׃
מלכים א ז', פסוק א'
וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת־חִירָ֖ם מִצֹּֽר׃
מלכים א ז', פסוק י"ג
אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃
מלכים א ח', פסוק א'
אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה יְהוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּעֲרָפֶֽל׃
מלכים א ח', פסוק י"ב
וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֗ה לְהִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה אֵ֛ת כָּל־הַתְּפִלָּ֥ה וְהַתְּחִנָּ֖ה הַזֹּ֑את קָ֞ם מִלִּפְנֵ֨י מִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ מִכְּרֹ֣עַ עַל־בִּרְכָּ֔יו וְכַפָּ֖יו פְּרֻשׂ֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃
מלכים א ח', פסוק נ"ד
וַיְהִי֙ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֥וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵת֙ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֽׂוֹת׃ (פ)
מלכים א ט', פסוק א'
וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־שְׁנֵ֣י הַבָּתִּ֑ים אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃
מלכים א ט', פסוק י'
וְזֶ֨ה דְבַר־הַמַּ֜ס אֲשֶֽׁר־הֶעֱלָ֣ה ׀ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנוֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוָ֤ה וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ וְאֶת־הַמִּלּ֔וֹא וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־חָצֹ֥ר וְאֶת־מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־גָּֽזֶר׃
מלכים א ט', פסוק ט"ו
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃
מלכים א י', פסוק א'
וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר׃
מלכים א ב', פסוק א'
וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃
מלכים א י', פסוק י"ד
וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת רַבּ֖וֹת וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֑ה מוֹאֲבִיּ֤וֹת עַמֳּנִיּוֹת֙ אֲדֹ֣מִיֹּ֔ת צֵדְנִיֹּ֖ת חִתִּיֹּֽת׃
מלכים א י"א, פסוק א'
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לִשְׁלֹמֹ֗ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר הָֽיְתָה־זֹּ֣את עִמָּ֔ךְ וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ בְּרִיתִ֣י וְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי עָלֶ֑יךָ קָרֹ֨עַ אֶקְרַ֤ע אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יהָ לְעַבְדֶּֽךָ׃
מלכים א י"א, פסוק י"א
וַיָּ֨קֶם יְהוָ֤ה שָׂטָן֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה אֵ֖ת הֲדַ֣ד הָאֲדֹמִ֑י מִזֶּ֧רַע הַמֶּ֛לֶךְ ה֖וּא בֶּאֱדֽוֹם׃
מלכים א י"א, פסוק י"ד
וְיָרָבְעָם֩ בֶּן־נְבָ֨ט אֶפְרָתִ֜י מִן־הַצְּרֵדָ֗ה וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ צְרוּעָה֙ אִשָּׁ֣ה אַלְמָנָ֔ה עֶ֖בֶד לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיָּ֥רֶם יָ֖ד בַּמֶּֽלֶךְ׃
מלכים א י"א, פסוק כ"ו
וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וְחָכְמָת֑וֹ הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתֻבִ֔ים עַל־סֵ֖פֶר דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃
מלכים א י"א, פסוק מ"א
וַיָּבֹ֞א אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן־חַגֵּ֗ית אֶל־בַּת־שֶׁ֙בַע֙ אֵם־שְׁלֹמֹ֔ה וַתֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם בֹּאֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃
מלכים א ב', פסוק י"ג
וּלְאֶבְיָתָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אָמַ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ עֲנָתֹת֙ לֵ֣ךְ עַל־שָׂדֶ֔יךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ מָ֖וֶת אָ֑תָּה וּבַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה לֹ֣א אֲמִיתֶ֗ךָ כִּֽי־נָשָׂ֜אתָ אֶת־אֲר֨וֹן אֲדֹנָ֤י יְהֹוִה֙ לִפְנֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וְכִ֣י הִתְעַנִּ֔יתָ בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְעַנָּ֖ה אָבִֽי׃
מלכים א ב', פסוק כ"ו
וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נָס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃
מלכים א ב', פסוק כ"ח
וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה־לְךָ֥ בַ֙יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹֽא־תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃
מלכים א ב', פסוק ל"ו
וַיִּתְחַתֵּ֣ן שְׁלֹמֹ֔ה אֶת־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֣ח אֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה וַיְבִיאֶ֙הָ֙ אֶל־עִ֣יר דָּוִ֔ד עַ֣ד כַּלֹּת֗וֹ לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּיתוֹ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֶת־חוֹמַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִֽיב׃
מלכים א ג', פסוק א'
וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ גִּבְעֹ֙נָה֙ לִזְבֹּ֣חַ שָׁ֔ם כִּ֥י הִ֖יא הַבָּמָ֣ה הַגְּדוֹלָ֑ה אֶ֤לֶף עֹלוֹת֙ יַעֲלֶ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל הַמִּזְבֵּ֥חַ הַהֽוּא׃
מלכים א ג', פסוק ד'