"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (מלכים א ה', ט)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ו
כתיב כאן: "ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב" וגו',
אמר ר' יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: משל למלך שהיה לו אוהב והיה המלך אוהבו יותר מדאי. אמר ליה המלך שאל ממני כל מה שתרצה, ואני נותן לך. והיה אותו אוהב חכם גדול, אמר: אם אשאל שיעשה אותי דוכוס הוא עולה בידי, אם אשאל שיעשה אותי אפרכוס עולה בידי, אלא הריני שואל דבר שכל הגדולות טפילות לה. מיד השיב ואמר למלך: הואיל ואמרת לי שאשאל לפניך, שואל אני ממך שתשיאני בתך. אמר ליה המלך: חייך, בכך אני רוצה הרי בתי בתוך ביתך.
כך, בשעה שאמר ליה הקדוש ברוך הוא לשלמה שאל מה אתן לך, אמר שלמה: מה אשאל? אם אשאל כסף וזהב הוא שעולה בידי, אם אשאל את המלכות, הוא שעולה בידי, אלא הריני שואל דבר שכל הדברים טפלין לו. מיד אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע איני מבקש ממך אלא חכמה. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: חייך, יפה שאלת ששאלת חכמה שכל הדברים טפלין לה. הכסף והזהב טפלין לה שנאמר: "טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתו מכסף נבחר" (משלי ח'), והמלכות טפלה לה שנאמר: "בי מלכים ימלוכו" (משלי ח'), והרי הכל נתון לך. לכך כתיב: "ויתן אלהים חכמה לשלמה" - שנתן לו החכמה במתנה.
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)