מה מיוחד בחכמתו של שלמה? ומה זיהתה מלכת שבא בחכמתו של שלמה שלא זיהו שאר המלכים?
על פי הרלב"ג, שלמה זכה בחכמתו המיוחדת מכיוון שכל מעשיו כוונו לשם שמים. הרד"ק מוסיף שגם בחכמה עצמה השתמש שלמה לשם שמים. בדרך כלל נעזרים בני האדם בחכמה כדי לחקור את העולם, להבין אותו טוב יותר, ולהפיק ממנו יותר תועלת. אך שלמה, לעומת זאת, לא השתמש בחכמה כדי להפיק ממנה רווחים, אלא כיוון אותה תמיד לשם ה'.
בניגוד לשאר המלכים שנהנו מחכמת שלמה מבלי להבין מה המקור שלה, מלכת שבא זיהתה שהשורש של חכמתו, ממנו היא יונקת, הוא עבודת ה' שלו. "וַתָּבוֹא אֶל־שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ" (א). היא לא באה רק כדי לשמוע את חכמתו, אלא כדי שיסייע לה לגלות את זהותה ולפתור את התעלומות הצפונות בליבה על פי שם שמים. היא מחפשת הדרכה רוחנית - יהודית, על פי עבודת ה', שתסייע לה בתחום המלכותי.
כשהיא באה, היא רואה שאכן, בית המלך כולו, מהאוכל המוגש ועד העבדים והמשרתים, מסודר כך שיוביל לעבודת ה' הנכונה ביותר. היא רואה את הקשר ההדוק בין בית המלך ומלכות שלמה לבית המקדש, "וְלֹא־הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ" (ד), החשיפה להתנהלות המיוחדת של מלכות שלמה מעוררת את התפעלותה ומזעזעת את העולם הרוחני שלה. בניגוד לשאר המלכים, היא אינה מעריכה את החכמה של שלמה בפני עצמה, אלא את הקשר ואת החיבור שלו אל בית המקדש ואל עבודת ה'.
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור באדיבות מכינת בני דוד
