עמוס והושע ניבאו בתקופה חופפת לממלכת ישראל, וכל אחד בדרכו שלו. מדוע עמוס פסימי כל-כך והושע לעומתו דוחף לאופטימיות? מדוע איננו מוצאים בעמוס נבואות נחמה או לפחות פתח לתקווה כפי שאנו מוצאים אצל הושע?

ימי עיון בתנך - תשעא