בפרק ה' עמוס מוכיח את ישראל על תפיסתם המעוותת, לפיה עבודת הקורבנות חשובה יותר מן המוסר הבסיסי, והוא דורש מהעם לדרוש את ה' בעצם מעשיהם ולא את בית אל, לדרוש בטוב ולא ברע. בהמשך מתאר עמוס כיצד הוא שנוא על ידי העם בשל תוכחותיו. עוד הוא מתאר כיצד אנשים מישראל מצפים ליום ה' ובטוחים שהם ינצלו, אך אינם מבינים שמעשיהם רעים בעיני ה'.