בפרק ד' עיקר התוכחה של עמוס היא כנגד העשירים, הנשים המדושנות שמשולות לפרות הבשן, העושקות את הדלים והאביונים. בהמשך, מוכיח עמוס את העם על העבודה הזרה בבית אל ובגלגל. ולבסוף, מזהיר אותם מפני הרעה שקרבה לבוא ומתאר את הפורענות הקשה שתחול עליהם. בכך מנסה עמוס לעורר את העם לתשובה, אך הם אינם מקשיבים לקולו.