המזבח וקודש הקדשים לאור המשכן בית ראשון ושני ונבואת יחזקאל

 מעמד הר סיני יצר מהפכה בעולם הפולחני. ממעמד הר סיני יש יכולת של האדם להתקרב למציאות השכינה, ולכן עיקרו של המקדש הוא נוכחות שכינה, בקודש הקודשים. תפקידו של המזבח החיצון במקדש הוא לאפשר התקרבות לה', ולכן העבודה עליו נקראת "קרבן" מלשון התקרבות. מהו מקומו של קרבן החטאת בתהליך ההתקרבות לשכינה? ומה המשמעות של העובדה שבהקמת המקדש הראשון אין התקשרות על המזבח החיצון ואין קרבן חטאת? ולאיזה מקדש אנו מצפים לעתיד לבא?