לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
"אמר ר' ירמיה לישראל... אלו זכיתם הייתם יושבים בירושלים ואומרים שירים ומזמורים לפני הקב"ה. עכשיו שלא זכיתם הרי אתם גולין לבבל וקוראים קינים ונהי הוי 'על נהרות בבל" (איכה רבה, פתיחתא, יט).
מזמור קל"ז הוא מזמור קינה שנאמר על ידי גולי בבל. המזמור נחלק לשני בתים מרכזיים. הבית הראשון מתאר את הכאב הכרוך בזיכרון ציון וירושלים ואת הדרכים לשמר בתודעת העם את זכרם (פס' א-ו), והבית השני פותח בפניה לה' לזכור את מעשה אדום ולתת גמול הולם לבבל (פס' ז-ט).
הבית הראשון נפתח בתיאור רגשותיהם של הגולים בזכרם את ציון, ממשיך בתיאור תגובתם לדרישת שוביהם לשיר להם משירי ציון ומסיים בשבועתם לזכור את ירושלים.
הדרישה לדברי שיר באה מפי השובים.
1. הצו לשמוח נובע מאת תוללינו. מה משמעות המילה "תוֹלָלֵינוּ"? עיינו בבראשית ל"א, ז ובשופטים ט"ז, י.
2. עיינו בשופטים ט"ז, כה, וחשבו מה משמעות בקשתם של השובים באמרם "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן"?
3. עמדו על משמעות ההדרגתיות בייחוס השיר: שיר, שיר ציון, שיר ה'.
4. אמצעי אמנותי נוסף שתורם ליצירת הלך הרוח של הגולים שמתבטא במזמור הוא השאלה הרטורית המופיעה בפסוק ד': "אֵיך נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?" השאלה מבטאת באופן חזק וברור את כאבם של הגולים בבקשת הבבלים לשיר להם משיר ציון. מהי סיבת סירובם של הלוויים לשיר את שיר ה'?
עיינו במדרש ילקוט שמעוני על נ"ך תתפ"ג: על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו כי שם שאלונו שובינו דברי שיר. אמר להם נבוכדנאצר מה אתם יושבים ובוכים הכינו עצמכם עד שאנו אוכלים ושותים אני מבקש שתעמדו ותקישו לפני ולפני עבודת אלילים בכנורות שלכם כדרך שהייתם מקישים לפני אלקיכם, התחילו מסתכלים אלו באלו לא דיינו שהחרבנו את בית המקדש אלא עכשיו אנו עומדים להקיש לפני הננס הזה ולפני עבודת אלילים. היה רבי יצחק בר טבלא אומר משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא בת מלכים אמר לה עמדי והשקיני כוס אחד ולא רצתה להשקותו, כעס עליה והוציאה מתוך ביתו והלכה ונשאת למוכה שחין, אמר לה עמדי והשקיני כוס אחד אמרה לו ריקה בת מלכים הייתי ונשאתי למלך ועל שאמר לי השקיני כוס אחד ולא רציתי להשקותו כעס עלי והוציאני מתוך ביתו שאילו השקיתיו הייתי מוסיף על כבודי כבוד עכשיו אתה אומר לי עמדי והשקיני, עמדו כלם ושלטו בעצמם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומקצצים אותם. שירו לנו משיר ציון וגו' לא נשיר לא נאמר אלא איך נשיר, מראים אצבעותיהם ואומרים היינו כפותים ונתקטעו אצבעותינו...
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"