פרעה לא בא להתחבק

בפרקי הבנייה (ו'-ז'), בית ה' מקיף ועוטף את בית המלך ומאציל עליו. בפרקי הממלכה (ג'-י'), ניהול הפוליטיקה, הכלכלה והבנייה מקיף את שני הבתים (ט', י) ומאפיל עליהם. פרקים ט'-י' הם המשך ברור לפרקים ג'-ד'-ה'. פרק ג' פתח בחתונת שלמה עם בת פרעה, ופרק ט' מסביר את הרקע. מעולם לא ניתנה 'בת פרעה' לשליט זר. זה היה מנוגד לתפיסת המצרים את עצמם כ'בני אלים'. כיצד הגיעה בת פרעה אל שלמה?

"פַּרעֹה מלך מצרים עָלָה" (טז) - לא כדי להתחבק עם שלמה, אלא כדי להילחם נגדו, אחרי ירידתם מן 'הבמה' של דוד ויואב בן צרויה. שלמה "נער ורך" נראה לפרעה כהזדמנות, אלא שצבאו של שלמה בלם את ההסתערות המצרית ואיים על פרעה עצמו. המערכה התנהלה בסביבות העיר גזר, שנשארה כנענית (עם חסות מצרית, כמו רוב ערי כנען) בתקופת ההתנחלות והשופטים (שופטים א', כט), ואפילו דוד לא פגע בה. כשפרעה הסתבך, הוא הקריב את גזר, כדי להיחלץ מהכיתור של צבא שלמה, וגם נאלץ לתת את בתו - "וַיִלְכֹּד את גזר וַיִשְׂרְפָהּ באש, ואת הכנעני הַיֹשֵב בעיר הָרָג, וַיִתְנָהּ שִלֻחים לבתו אשת שלמה" (טז).

בחפירות תל גזר נמצא שער ישראלי מפואר מימי שלמה, כמעט זהה לשערי חצור ומגידו, אלא שהוא הושתל בתוך החומה הכנענית האחרונה, שנפרצה (כנראה בעלייתו של פרעה). פרופ' יגאל ידין זיהה את שער שלמה בגזר, שמחציתו נחשפה בחפירות קודמות, לפי ההקבלה במבנה ובמידות לשערי חצור ומגידו, ולפי רשימת הבנייה של שלמה: "ואת חָצֹר, ואת מְגִדוֹ, ואת גזר" (טו) - שיא של מפגש בין תנ"ך לארכיאולוגיה (י' ידין, חצור, עמ' 200-205).

עוד על ממצאים בתל גזר ניתן לשמוע בכתבתו של אסף קמר

באדיבות אתר 929