על מלוכה, עגלים והיכלות

בפרק ח’ נמשכת התוכחה על החטאים המדיניים והדתיים של ישראל. הפרק פותח בתקיעת שופר (א), המשמשת קריאת אזעקה המתריעה על הפרת הברית בין ישראל לה’. בהמשך הפרק מפורטת הפרת הברית בהיבט הפוליטי והפולחני: המלכת מלכים ושרים בניגוד לרצון ה’ (ד), כריתת הברית עם אשור (ט-י), הקמת עגלי הזהב (ה-ו) וריבוי המזבחות (יא-יד).

א. ‘הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי’ (ד) – בדברי הושע ישנה ביקורת קשה על המלכת המלכים והשרים בישראל.

1. עמדו על שורש החטא בהמלכת המלכים. היזכרו בהקשר ההיסטורי בו מנבא הושע, תקופה של תחלופת מלכים גבוהה על רקע מרידות ורציחות, ושימו לב לקשר שיוצר הנביא בין חטא המלכת המלכים לחטא שבעשיית עגלי הזהב. מה לדעתכם מבטא הקשר בין החטאים הללו?

2. עיינו בהושע י”ג,י-יא ובחנו כיצד מעמיק הושע את הביקורת על מוסד המלוכה, הנזכרת בראשית ייסוד המלוכה בשמו"א ח’,ה-ח. ראו גם את דברי שמואל לעם בשמו”א י”ב,יח-כב.

ב. 1. בפסוק ה’ מצהיר הנביא שהעגל שהעם עשה במו ידיו לא יושיעו בעת צרתו – “זנח עגלך שומרון”, פסוק שיכול להתפרש כנטישת העם כביכול על-ידי העגל, או נטישתו על ידי ה’ בגלל מעשה העגל. עמדו על הזיקה בין פסוק ג לבין פסוק ה – שימו לב לזהות הזונח ולמשמעות הזניחה בכל פסוק. מה לדעתכם מלמדת זיקה מילולית זו על הקשר בין שני האירועים?

2. כיצד סותרים שני חטאים אלה – הקמת המלוכה והעגלים - את זעקת העם בפסוק ב?

ג. ידיעת א-להים ושכחתו הם מהנושאים המרכזיים בספר הושע. היבט נוסף של אי ידיעת א-להים מתגלה בפסוק יד. חשבו מהם ה’היכלות’ עליהם מוכיח הושע. התחשבו בעובדה שכינוי זה בתנ”ך מציין בדרך כלל את המקדש, וראו את תרגום יונתן: ‘וישראל שכח את פולחן עושהו ובנה היכל לאלילים’. נסו להציע פירוש אחר בעזרת התקבולת בחלקו השני של הפסוק, וראו גם מל”א כ”א,א. האם ישנו קשר בין שני הפירושים? היעזרו בדברי י’ קויפמן: ‘הושע הוא הנביא הראשון, ובאמת - האדם הראשון בכל העולם, המכתים את הצבאיות, ה’מיליטריזמוס’, כחטא דתי מוסרי. ערים בצורות הן, כהיכלות והארמונות, רום לב, שכחת אלהים, בטחון באוון’.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"