"כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב י"ג, ז)

 

מדרש אגדת בראשית (בובר) פרק לט ד"ה [א] שיר למעלות

וכך הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם,
מתחילה: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים... כה יהיה זרעך" (בראשית ט"ו, ה),
ובמקום אחר הוא אומר: "והיה זרעך כעפר הארץ" (שם כ"ח, יד),
אם ככוכבים למה כעפר הארץ? 
אלא אמר לו:
בשעה שבניך עושין רצוני,
כשם שהכוכבים עליונים על כל העולם, כך בניך עליונים על הכל.
וכשאינן עושין רצוני, 
כשם שהעפר למטה, והכל מדיישין אותו, כן הן,

שנאמר: "כי איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש" (מלכים ב י"ג, ז).
אמר לו: וכך אתה מניחן? 
אמר לו: לאו. מעמידן אני. 

שנאמר: "התנערי מעפר" וגו' (ישעיהו נ"ב, ב).

 

 

 

מדרש אגדת בראשית - מדרש אגדה שנוצר ככל הנראה בדרום איטליה במאה התשיעית. הוא כולל 28 יחידות דרשניות שכל אחת מהן מתחלקת לשלושה חלקים: חלק אחד הדורש פסוק מספר בראשית, חלק שני הדורש פסוק מהנביאים וחלק שלישי הדורש פסוק ראשון של אחד ממזמורי תהילים. לטענתו של ד"ר עזרא קהלני המדרש לא רק נערך במאה התשיעית אלא גם תוכנו הוא מזמן זה כאשר העורך דרש בעצמו את הדרשות או עיבד דרשות ישנות יותר מחדש.