הנביא הנרדף

בפסוקים בסוף פרק י"א ובתחילת פרק י"ב, פותח לנו הנביא צוהר לחייו האישיים והמיוסרים, בהם הוא נרדף על-ידי משפחתו ושכניו. החטיבה הראשונה (י"א,יח-כג) עוסקת באופן ישיר בהתנכלותם של אנשי ענתות לירמיהו ובעונש הצפוי להם בעקבות כך, ובחטיבה השניה (י"ב,א-ו) מצטרף ירמיהו למנהיגים, נביאים ומשוררי תהילים שהקשו על דרכי ה׳, ותמהו מדוע דרכם של רשעים צלחה, בעוד עבדי ה׳ הנאמנים נאלצים לספוג חרפות ויסורים. לקראת סיום מופיעות שתי נבואות שבהן מדבר ה׳ בלשון עבר על החורבן והשמת הארץ בידי שכני יהודה. בפסוקים אלה הכעס על בוגדנות ישראל מעורב באהבה עמוקה ובצער גדול על אחריתם.

א. עיינו בפרק י"א, פסוקים יט-כ וחשבו - מה רצו אנשי ענתות לעשות לירמיהו, וכיצד מהווה עונשם (כב, כג) מידה כנגד מידה?

ב. ׳מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל-בּגְדי בָגֶד׳? (י"ב,א) ירמיהו מקבל מענה על השאלה התאולוגית שהקשה באמצעות שני משלים. עיינו בשני המשלים המופיעים בפס׳ ה.

1) מה ה׳קל-וחומר׳ העולה ממשלים אלו?

2) מהי תכלית ייסורי ירמיהו על פי דברי ה׳? עיינו בנבואת ההקדשה של ירמיהו בפרק א׳,יז-יט. כיצד נרמז ירמיהו בנבואת ההקדשה על תכלית הייסורים המזומנים לו? היעזרו בדברי הרד"ק:

׳אני רואה אותך חלוש ונלאה בשליחותי, וצריך שתחזק עצמך ולבך. כי אני רואה כי רצת את רגלים כמותך, והם אנשי ענתות שהם בני משפחתך ובמדרגה אחת עמך לענין גדולה, והם הלאוך והפחידוך להמיתך, ואיך תתחרה את הסוסים - כשתלך לירושלים שהם שרים גדולים וגם המלך שם איך תתנהג עמם? צריך אתה שתתחזק שלא תפחד מהם ותדבר להם שליחותי בלא מורא, והוסיף לו עוד ואמר: ובארץ שלום אתה בוטח - פירוש אתה בוטח באנשי ענתות שהיה ראוי שתהיה לך ארץ שלום... ואיך תעשה בגאון הירדן - כלומר במקום שמתגאין גלי הירדן והוא משל על שרי יהודה וירושלים׳.

ג. ׳עָזַבתִּי אֶת בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת-נַחֲלָתִי...׳ (י"ב, ז)

1) כיצד מכונים ישראל לאורך נבואת החורבן הקשה בפסוקים ז-יג? שימו לב לתופעה דומה גם בפרק י"א,טו-טז. מה הדבר מלמד על יחסו של ה׳ לעם ישראל? לשון הקינה בה נאמרים פס׳ ז-יג, מחדדת אף היא את המורכבות ביחס האלוקי לעם החוטא. חשבו על ההקבלה בין היחס המורכב בין העם לה׳, ויחסיהם של אנשי ענתות וירמיהו. האם ניתן לראות בפסקה זו תשובה נוספת לירמיהו על קושייתו בעניין תורת הגמול?

2) לאור היחס המורכב העולה מפסוקים אלו כלפי עם ישראל, הסבירו את דברי ה׳ לגויים בפסוקים יד-יז. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"