הפרק נחלק לשני עניינים. בחלק הראשון מופיע סיפור מגדל בבל (א-ט) ובחלק השני מופיעה רשימה ארוכה של תולדות שם, עד להיכרות הראשונה עם משפחת אברהם (י-לב).

סיפור מגדל בבל (א-ט)

במה שונות תולדות שם מתולדות אדם, ואיך זה קשור לבחירת אברהם?

הפתיחה של הפרק מעידה על תוכנו - הפרק עומד לעסוק ברשימה של תולדות נח: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי-נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל" (א).

הפרק עצמו מחולק לשלושה חלקים, בכל חלק מובאים שמות הצאצאים של בני נח.

החלק הראשון: בני יפת (פסוקים ב-ה),

השני: בני חם (פסוקים ו-כ),

והאחרון: בני שם (פסוקים כא-לב).

הציווי להיכנס לתיבה מפני המבול המתקרב (א-ה)

הכתוב מביא באופן כללי את צו ה' לנח להיכנס לתיבה ואת תיאור המבול הקרב: ה' נגלה לנח ואומר לו להיכנס אל התיבה, הוא ומשפחתו, החיות והבהמות. ה' מודיע שהמבול יימשך ארבעים יום ולילה וכך ה' ימחה את כל היקום.

תיאור הכניסה לתיבה ותחילת המבול (ו-טז)

לאחר שהביא את הדברים בקיצור נמרץ, חוזר הכתוב על הדברים ומתאר את כניסת נח לתיבה. לאחר שבעה ימים, המבול החל, בשנת 600 שנה לחיי נח, בי"ז אייר.

סיפור מגדל בבל יכול להיקרא בשתי קריאות ספרותיות הפוכות לחלוטין. נעיין בשתי האפשרויות.

Moshe is one of the biblical figures whose life we follow from infancy to the time of his death. We learn of the vicissitudes of his fate and watch him as he grows and develops, until he finally becomes a leader. Among the Jewish people he is viewed as an exemplary figure who throughout history has evoked the curiosity of scholars, philosophers, artists and others.

ברכה וציווי (א-ז)

ה' מברך את נח ובניו (או בעצם את כלל האנושות...) בברכת פרייה ורבייה: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ" (א). כעת האדם רשאי לאכול "כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי" (ג), ממש כמו עשב. כמובן שעם כל זכות מגיעה גם חובה. ה' נותן לאדם איסורים שנוגעים לרצח חיות ובני אדם, וכעת רצח הופך להיות איסור של ממש: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם" (ו), ולצד זה ה' מזכיר את תכלית העולם: "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ-בָהּ" (ז).