סיפור בחירתו של אברהם מלמד שלושה יסודות חשובים: בחירת עם ישראל היא נצחית, ולא תלויה במעשיו; ארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהבחירה; יד ה' מכוונת את עם ישראל.

בפרק שלפנינו מופיעה רשימה של כשבעים עמים. באופן דומה ברשימת בני יעקב היורדים למצרים בסוף הספר מצויין גם כן המספר שבעים. מה אפשר ללמוד מכך?

היתר אכילת בשר משנה את מערכת היחסים בין האדם ובעלי החיים. ועל כן יש צורך במתן חוקים חדשים – האדם מוגבל ביכולת הפגיעה שלו בבעלי החיים, ומנגד בעלי החיים מוגבלים אף הם ואינם רשאים לפגוע באדם כלל. 

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"א, ח)

ביום הגמל את יצחק - מנהג העולם שיעשה אדם סעודה ביום שנולד לו בן או ביום המילה לכבוד המצוה.

ומה שאחר אברהם לעשות משתה יצחק עד יום הגמל אותו, יתכן לפרש שמיום גמלו הניחו לתלמוד תורה,

ואין לתמוה, שהרי בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. על כן לא רצה לעשות הסעודה לא ביום הלידה ולא ביום המילה והניח הדבר עד יום הגמל אותו כדי שישמח בבנו בשמחת התורה,

מדוע אנחנו פונים לקב"ה בתפילה ומכנים אותו "אלוהי אבותינו, אלוהי אברהם..." ? מדוע איננו מסתפקים בביטוי האישי "אלוהינו"? מהי דרכו המיוחדת של אברהם בעבודת ה'?

"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם". (בראשית י"ט, ה)

רש"י:
ונדעה אתם - במשכב זכר, כמו (פסוק ח) "אשר לא ידעו איש".

רמב"ן: 
ונדעה אותם - כוונתם לכלות את הרגל מביניהם, כדברי רבותינו (בבלי, סנהדרין קט א),

השיר "להיות יהודי" מתאר את המסע שעבר אברהם במהלך חייו כמסמל את המסעות ההיסטוריים היהודיים וגם את המסע הפרטי שכל אדם יהודי עובר במהלך חייו. היהודי אף פעם לא עובר לבדו את המסע, כי הוא חלק ממשהו גדול יותר. גם כאשר הוא נתקל בקשיים הוא שואב כוחות מן ההיסטוריה היהודית, ומהקריאה האלוקית "לך לך" הממשיכה להדהד לאורך כל הדורות.

הקשת שמראה ה' לנח ובניו איננה קשת רגילה, אלא קשת עוצמתית שדרכה מתגלה ה' לברואיו ומבשר להם: אחרי המבול והחורבן תגיע צמיחה חדשה. 

"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית י"ב, ב)

לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים:

ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם,

לכך הוזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם... 

"והיה ברכה" - הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ.

היכן ישבו בני נח? עיון בפסוקים מעלה שבני יפת ישבו בעיקר באסיה הקטנה, באירופה, באיי הים התיכון ובחבליו הצפוניים, בני חם - באפריקה ובארצות 'המזרח הקרוב', ובני שם  - באסיה, בארצות 'המזרח התיכון'.