ייחודה של סדום היה בהיותה "כולה משקה" ולכן לא נזקקה לגשמים, בניגוד לארץ ישראל, הזקוקה לגשמים ולחסדי ה'. סדום ומצרים לא נזקקו למטר מאת ה', ובעקבות זאת הגיעו לגאווה ולשחיתות ולכן נענשו במטר של הרס. 

בשורת לידתו של יצחק נאמרת פעמיים. פעם אחת - בשורה הקשורה לתפקידו של יצחק כממשיך דרכו של אברהם, ופעם אחת - בשורה אישית לאברהם ושרה כאנשים הכמהים לילד.

The possibility of repentance as it appears in our parasha appears from the perspective of a broad, national approach. Moshe foresees that the Israelite nation will not follow in the ways of God, and will be exiled from their land. Nevertheless, the day will come when the nation will voluntarily return to full faith in God.

The description of the process of national repentance differs from that of the repentance of the individual.

At the beginning of his “Laws of Repentance” Maimonides writes:

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בראשית י"ח, א-ב)

רש"י:
(א) וירא אליו ה' - לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה, ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו...

אפילו אברהם אבינו עלה לארץ ולא נולד בה. עלינו להבין את הקושי הגדול שיש בעליה לארץ.

פרק ט"ו מספר שני סיפורים שהקשר ביניהם שנוי במחלוקת פרשנים. בחלק הראשון מסופר על ההבטחה של ה' לאברם לגבי המשכיות הזרע ובחלק השני מסופר על ההבטחה של ה' לאברם לגבי ירושת הארץ, וברית בין הבתרים

מה תתן לי – דו השיח של ה' ואברם (א-ו)

המלחמה (א-י)

פרקנו פותח בתיאור מלחמה גדולה שנערכה בימי "אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר" ועוד שלושה מלכים שנלחמו נגד חמישה מלכים. ארבעת המלכים הם מלכים של ארצות גדולות, והחמישה הם מלכים של ערים קטנות, סביב סדום. לאחר פירוט ארוך ודי חריג לספר בראשית בפרט ולתנ"ך בכלל, הכתוב מדווח על הפסד של ממלכות סדום.

לקיחת לוט בשבי (יא-יב)

בשיר "ראש לא מסורק" המשוררת זלדה פונה אל הגר ומפצירה בה לנסות לפתוח את ליבה ולהאמין, ומביעה הזדהות עם הגר, עם חוסר האמון שלה בדברי המלאך, בעקבות האכזבות שחוותה.

לשמיעת שיעור מאת ד"ר רחל עופר העוסק בשירת זלדה על התנ"ך