במעמד הסנה ה' אינו מספר למשה על ההבטחה לאבות. רק לאחר שמשה מזדהה עם ישראל ועם סבלם, ה' אומר לו: "ואזכור את בריתי"!

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה', א)

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ה סימן יד

ואחר באו משה ואהרן - 
היכן הלכו הזקנים שלא חשב אותם עמהם,
שכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא "ובאת אתה וזקני ישראל" (שמות ג', יח)?

"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה', יד)

ויכו שטרי בני ישראל -
השוטרים ישראלים היו וחסים על חבריהם מלדחקם,
וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום,
היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה.

הברכה בה נוהגים לברך את הילדים משלבת את ברכת יעקב לאפרים ומנשה, עם פסוקי ברכת כהנים:

יְשִׂמְךָ אֱלֹקים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה (בראשית מ"ח, כ)

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו', כד-כו)

"וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ" (שמות ד', כד)

שהנבואה הייתה יורדת אל משה תמיד

והיה צריך לעמוד תמיד בהתבודדותו ומחשבתו בשליחותו

ולכן, כשבא במלון ונתעסק בעסקי הלינה ולא התבודד בענייני שליחותו ונבואתו תחילה

הנה כשחל עליו שמה השפע מצאו בלתי מוכן לנבואה...

ומפני שנמצא בלתי מוכן לקבול השפע ההוא היה עליו הצער והסכנה ההיא....

מה משמעות המפגש המתרחש בין משה לה' במלון? מדוע ה' מבקש להמיתו? ומה חשיבותה של ברית המילה בשעה זו?

מה משמעות אות הפיכת המטה לנחש? ומהו תפקידו של המטה בשליחותו של משה?

ברכות יעקב לבניו (א-כח)

בפרק הקודם ברך יעקב את מנשה ואת אפרים וכעת אוסף יעקב את בניו ומבקש לומר להם "אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (א). כפי שעולה מתוכן הדברים של יעקב לא מדובר בברכות אלא בדברי נבואה על העתיד הקרוב של בניו. כל בן (כולל יוסף) זוכה לברכות מאת יעקב הקשורות ברובן לעם ישראל או לארץ ישראל.

בקשת יעקב לקבורה ומות יעקב (כט-לג)

נאום יעקב (א-ז)