האותות (א-ט)
הדיון בין ה' למשה ממשיך גם בפרקנו. משה טוען שהזקנים לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו "כִּי יֹאמְרוּ לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" (א).(השוו: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי" (ג', טז)). כעת ה' נותן למשה שלוש אותות כדי שהזקנים יאמינו לו: הראשון אות המטה-נחש; השני אות היד המצורעת; והשלישי אות הפיכת מי היאור לדם.
המשך הויכוח בין משה לה' (י-יז)