תקוות הנבואה היא שערי החוף העליזות של הלבנון יהפכו שוב בקרוב לערים חופשיות ומשגשגות, ויחדשו את הברית העתיקה עם ישראל.

אחרי הלילה יבוא הבוקר, אבל אחריו יבוא גם הלילה הבא. במרחב הגאו-פוליטי הזה, לעולם לא ישתררו שקט ושלווה. כדי לשרוד כאן צריך תמיד לעמוד על המשמר.

אברהם הוא אב המון גויים. יש לו את התכונה האבהית של נשיאה באחריות, גם לבניו הטבעיים אך גם לעולם כולו. אנו צריכים ללמוד מאברהם את תכונת האחריות האבהית מתוך ענווה ולהיזהר לא לגלוש לפטרונות.

כדי לשכנע את הישראלים והיהודים שהמעצמות שעליהן הם נוטים לסמוך הן משענת קנה רצוץ, צריך נביא שילך שלש שנים ערום ויחף ברחובות ירושלים

כיצד משל הכרם הקשה שבפרק ה' הפך לנבואת הנחמה שבפרקנו? תהילים פ' משלים את התמונה - בעקבות הפורענות הכרם זועק לה': "שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת" (תהלים פ', טו). ה' עונה לכרם שהוא יפריח אותו ויקבץ את הגלויות מחדש.

מה פשר מילות השיר הידוע "... יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל"? איך אומרים 'אני מתגעגע אליך' בעברית מקראית? ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים מה' "תִּשְׁפֹּת שלום לנו"? מילים וביטויים מהפרק

הפרק פותח בשמחה הלאומית בעקבות הישועה וממשיך בתיאור עולמו הפנימי של הנביא שמייחל ומצפה לה' ולישועתו. מתברר שעדיין לא הגיעה הישועה שלמה, ובדרך יש סערה, מצב של הסתר פנים, שמצריך ממנו להסתתר רגע, עד יעבור זעם.

"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" (ישעיהו כ"ה, ט)

תלמוד בבלי מסכת תענית דף לא עמוד א

אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר:

עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן,

וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר:

"ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". 

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה" (ישעיהו כ"ד, כא)

מדרש שמואל (בובר) פרשה יח סימן א