בפרק מ"ט מתנבא ירמיהו על חמש אומות וביניהן גם על עילם – מה מיוחד בעילם שזכתה לנוסח פניה מיוחד משלה (לד) בשונה משאר האומות? ומי הם המלך והשרים הידועים שיאבדו ממנה?

האם לרש"י הייתה מסורת שונה בספר התורה? 

את הפסוק "ארור עושה מלאכת ה' רמיה" (י) המופיע בפרקנו פירשו חז"ל כמדבר על מלאכת החינוך ולמדו ממנו על החשיבות הרבה שיש בהנחלת לימוד מדוייק לתלמידים.

בנבואה שבפרקנו נאמר: "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם" (י). עיון במדרש על הפסוק מלמד כי בכוחו של המורה להשפיע אפילו בשעת מלחמה ולקבוע גורלות ממש.

In Parashat Teruma, God commands the nation of Israel to construct four holy vessels for use in the Mishkan: the Aron (Ark), the Shulhan (Table), the Menorah (Lampstand) and the Mizbe’ah (Altar). Regarding the first three vessels, the Torah lists not only the technical details on how they are to be built, but also how they are to be used –

- And deposit in the Ark [the tablets of] the Pact which I will give you (25:16)

- And on the table you shall set the bread of display, to be before Me always (25:30)

בפרק שלפנינו חוזה ירמיהו נבואה קשה ביותר על פלשתים. מה פירוש המילים "שארית עמקם" (ה)? וכיצד טיב הקשר בין הורים לילדיהם יכול להשפיע בשעת הקרב?

ירמיהו מנבא על חורבנם המוחלט של הפלשתים ואכן עם זה נעלם לחלוטין מבמת ההיסטוריה. אולם למרות היעלמותם הפיזית של הפלשתים מארץ ישראל, שמם נחתם על הארץ הזאת, על ידי זרים לנו שכינוה בשם 'פלשתינה' מתוך שנאה לעמנו ורצון להעלים את שמנו. אך לא לאורך זמן.

תיאורים רבים יכולים להיות לזמנים של מלחמה ואסונות אנושיים גדולים, אבל דומה שהתיאור הכי מחריד הוא תיאור אובדנה של החמלה. שעה שבה אב לא מפנה את מבטו אל בנו - היא שעה שאין קשה ממנה.