נבואה לברוך בן נריה (א-ה)

תוכחה ונבואת פורענות לשארית שבמצרים (א-יד)

תגובת העם לדברי ה', והירידה למצרים (א-ז)

לאחר שירמיהו מוסר לעם את דברי ה', הם מאשימים אותו בנבואת שקר "שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר לֹא שְׁלָחֲךָ ה' אֱלֹהֵינוּ... כִּי בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה מַסִּית אֹתְךָ בָּנוּ לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד־הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ וּלְהַגְלוֹת אֹתָנוּ בָּבֶל" (ב-ג). יוחנן לא שומע לירמיהו ולדברי ה', ומוריד את שארית העם למצרים. ירמיהו וברוך בן נריה יורדים למצרים עם כולם.

נבואה לירמיהו במצרים (ח-יג)

בקשת העם מירמיהו להתפלל לה' (א-ו)

שרי החילים, יוחנן בן קרח וכל העם פונים לירמיהו בבקשה: "תִּפָּל־נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל־ה' אֱלֹהֶיךָ בְּעַד כָּל־הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת כִּי־נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ" (ב). ירמיהו מסכים להתפלל ומבטיח להעביר אליהם את מענה ה'. העם מתחייבים לשמוע בקול ה' "אִם־טוֹב וְאִם־רָע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו נִשְׁמָע לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב־לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ" (ו).

הריגת גדליה בן אחיקם (א-ג)

בחודש השביעי (תשרי), ישמעאל בן נתניה מגיע אל המצפה, מקום מושבו שלגדליה בן אחיקם, עם עשרה אנשים, והם רוצחים את גדליה ואת כל האנשים סביבו "וַיַּכּוּ אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ... וְאֵת כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־הָיוּ אִתּוֹ אֶת־גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ־שָׁם אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הִכָּה יִשְׁמָעֵאל" (ב-ג).

הריגת שמונים האנשים (ד-ט)

נבוזראדן וירמיהו (א-ו)

רב הטבחים הבבלי, נבוזראדן, מציע לירמיהו להישאר בארץ או לנדוד לבבל: "וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן־הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל־יָדֶךָ אִם־טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת־עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם־רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא־אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל־טוֹב וְאֶל־הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ" (ד). ירמיהו בוחר להישאר בארץ בהנהגת גדליה בן אחיקם, יחד עם שארית העם.

בעיר ירושלים נמצאו ממצאים דרמטיים המהווים עדות ישירה לקרבות החורבן.

נבוזראדן משאיר בארץ כורמים ויוגבים. המדרש מסביר כי הכוונה למלקטי אפרסמון וציידי חלזונות. מה פשר זיהוי מעניין זה של המדרש?

פרקנו הקודם סיים את ספר ירמיה - "עד הנה דברי ירמיהו" (נ"א, סד), אבל הספר עוד לא הסתיים. עוד פרק אחד נשאר בו. מה עניינו של הפרק האחרון?