המדריך וחוקר עבר הירדן גלעד פלאי בסיור אל המצוקים התלולים והמצודות הנסתרות של ירדן, היא אדום.

הנביא עמוס מנבא על הקמת סוכת דוד הנופלת. מה פשר הדימוי לסוכה דווקא? בהמשך, בפס' יג, מנבא הנביא על שפע שישפיע ה' על הארץ וחכמים רואים בכך משל למשיח בן יוסף ומשיח בן דוד. מה פשר הנבואה? ומה בעצם התפקיד שלנו בהקשר הזה?

הקורא בפרקי התנ"ך כאילו צועד בכל יום ויום עוד צעד אחד לאחור אל מול התמונה הגדולה. בכל יום מתגלה עוד חלק, בכל יום הופך עוד פרק לפרט קטן בתוך המכלול. לאט לאט מתגלה התנ"ך כמכיל כל - לידה ומוות, הרס ובניין, מלחמה ושלום.

ספר עמוס מסתיים בנבואה על חורבן מוחלט של ממלכת שומרון בגלל הכשלים המוסריים בחברה ולא בגלל אלו הדתיים. ועם כל זאת ולמרות העונש הטוטאלי הנביא עמוס לא יכול שלא לסיים את ספרו גם עם מעט נחמה.

מי היה און בן פלת - אדם אידאליסט או רשע? בשיעור נציע שתי קריאות הפוכות - האחת שרואה באון אידאליסט אמיתי הסבור באמת שכל העדה כולם קדושים, והשניה שרואה בו את המקושש שמחלל שבת בפרהסיה ואינו מתבייש.

בגלל הפסוקים שבפרקנו העוסקים במוסר חברתי, ואחרים כמותם, העריץ כל כך בן גוריון את הנביא עמוס. אך בשלושה דברים טעה כאן בן גוריון, המנהיג הגדול.

את שירו "חוזה, לך ברח" כתב המשורר חיים נחמן ביאליק בהשראת סיפורו של הנביא עמוס המגורש על ידי אמציה הכהן.

מה פשר חזיון האנך אותו רואה עמוס בנבואתו? מדוע עמוס איננו מבקש רחמים על ישראל בחזיון הזה לעומת החזיונות הקודמים? ומה הם במות ישחק שיהפכו לשממה?

הגירוש של עמוס על ידי אמציה בשם המלכות, מבטא תפיסה שרוצה 'נביא כבקשתך'. אם הנביא מנבא עלינו טוב, ניתן לו לחם. אם הוא מנבא חורבן, שילך מכאן. כמו אז גם היום.

השלטון חייב למתוח למקסימום את קווי הגבול של חופש הביטוי ולאפשר לאזרח, לאיש הרוח, לומר את עמדתו. גם כאשר היא ביקורתית ולא נעימה לאוזני השלטון.