ישעיהו הנביא מכיר את התפיסה האמונית שבה מחזיק כורש והוא מנסה לשכנע את שומעיו שלא קיימת דואליות במציאות, יש אל אחד ויחיד והוא שמנהל את הכל. ואכן ההוכחה לכך התגלתה בשעה שנפתחו השערים לפני כּוֹרֶש. אולם כּוֹרֶש לא קיבל את אמונת הייחוד ונותר רחוק מהאידאל הנבואי.

מה פשר ההבטחה וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ? מהם ההֲדוּרִים שאותם צריך ליישר? והאם כל תלמיד בבית ספר מסוגל לומר את הָאֹתִיּוֹת? מילים וביטויים מהפרק

"תחת הנעצוץ יעלה ברוש, ותחת הסרפד יעלה הדס" (יג) – האמנם כך הצמחים גדלים? נראה כי הרעיון הוא שדווקא הצרה שנראית כמעכבת את הישועה היא זו שבסוף מסייעת לה לצמוח ולפרוח.

מה פשר ההבטחה כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ? ומה פשר הדימוי של הצבא העצום לפִּשְׁתָּה? מילים וביטויים מהפרק

הנביא משווה את השבועה שנשבע ה' לנח לאחר המבול לפיה לא ישוב עוד להשמיד את העולם לשבועתו שלא יקצוף עוד על ישראל. מה פשר ההשוואה הזאת ומה ניתן ללמוד ממנה?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי

וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי

עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי

כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ז)

מילותיו של ישעיהו משובצות בתפילות הימים הנוראים, ואף הולחנו ומושרות בבתי כנסת רבים.

לחן: ר' שלמה קרליבך   ביצוע: אברמי רוט

"... בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.

בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ

וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'" (ז-ח)

מילים אלו של ישעיהו מהדהדות באזנינו, בתקופה שלאחר השואה אשר בה אנו זוכים לתקומה.