We read in Parashat Vayigash of Yaakov's descent from Canaan to Egypt, where he settled to escape the famine that devastated the region.  The Torah tells (beginning of chapter 46) that Yaakov stopped along his journey in the city of Be'er Sheva.  According to the Midrash (Bereishit Rabba 94:4), in Be'er Sheva Yaakov cut wood from the sycamore trees that his grandfather, Avraham, had planted in that city many years earlier.  Yaakov brought this wood with him to Egypt in anticipation of his descendants' construction of the Mishkan from sycamore wood after their departure

        In Parashat Vayigash, Yosef reveals his identity to his brothers and instructs them to return to Canaan and bring Yaakov to Egypt, where Yosef – who had risen to the position of viceroy – will support him and his family during the remainder of the famine years.  Just before they leave, Yosef gives one final instruction: "Al tirgezu ba-darekh."  This difficult phrase has earned many different interpretations.  Rashi begins by citing two Midrashic interpretations from the Gemara (Masekhet Ta'anit 10b).  One view explains this instruction to mean that the brothers should not e

מזמור יג חוזר לתאר את רגשות דוד בנדודי בריחתו מפני שאול, תוך כדי קרבות עם גלית הפלשתי ואחיו, ובייחוד את החרדה.

מזמור י"ג מתאר את המשבר שחש המשורר אל מול הרשעים ובו בעת גם את ביטחונו ושמחתו של המשורר בישועת ה'. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובמושגים החוזרים לאורכו המבטאים מעבר ממצוקה לישועה וביטחון. עוד נעסוק בקשר בין המזמור למזמורים הקודמים ונראה את החוט הרעיוני החורז ביניהם.

המזמור מתאר את תחושתו הקשה של דוד, המרגיש שמא ההשגחה עזבה אותו. מתוך תחושה קשה זו, פונה דוד אל ה' בתפילה ואומר "ואני בחסדך בטחתי" (ו) - הוא בטוח בישועה שתבוא, הוא דבק בה' בכל המצבים הקשים ויודע שבאמת ה' לא עזבו.

מה הקשר בין מזמור י' למזמור י"א? ומהו הרקע של מזמור י"א?

מזמור י"א מתאר מצד אחד את מעשי הרשעים ומצד שני את משפטו של ה' בעולם. בשיעור נבאר את מבנה המזמור היוצר דו שיח בין הרִשעה לתיקונה. נעמוד על הקשר בין מזמורנו לסיפור המבול ולסיפור סדום ועמורה ונראה כי המשורר מייחל למלחמה ברֶשע המתוארת בסיפורים אלו.

האדם החוסה בה' הוא בעל יציבות ויכול לעמוד מול כל התנודות. המקדש הוא נקודת המרכז ממנה נובעים כל הערכים והיציבות.

המזמור מתאר קינה על הרֶשַׁע בעולם ומכיל תפילה לעשיית צדק. מזמור י' הוא המשכו הישיר של מזמור ט' ובשיעור נעסוק בקשר ביניהם. בסיום השיעור נבאר כיצד מזמור ח' משפיע על התפיסה הגלומה במזמורים ט'-י'.

האדם העומד נוכח ה' ורוצה לדבוק בציוויו מתקשה לעיתים לעמוד מול המציאות שבה רשע וטוב לו. גם הרשע עצמו דבק בדרכו ומקבל מעין אישור לא רשמי למעשיו. ועל כך מבקש המשורר מה' שיגלה את כוחו נוכח הרשע.