"יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן" (תהילים פ"ד, ח)

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סד עמוד א 

אמר רבי לוי בר חייא: היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".

"מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה... אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהילים פ"ב ,א-ז)

רמב"ן במדבר פרק יא פסוק טז 

"לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר" (תהילים פ"א, י)

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ט 

אמר ר' ינאי: כל השומע ליצרו כאילו עובד עבודה זרה.

מה טעמא? "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר" (תהלים פ"א, י) -

זר שבקרבך אל תמליכהו עליך. 

What is the meaning behind the prohibition of slaughtering animals "outside?"

Why was the Ramban bothered by the placement of Parashat Kedoshim? For the Ramban, apparently, the presentation of this parasha "be-hakhel"- "in a nationwide assembly," renders Parashat Kedoshim out of place here in Sefer Vayikra. Why?

The Torah juxtaposes the commands of reverence for parents and observing Shabbat – both of which touch upon the fundamental concept of appreciating all that the world has to offer.

In Parashat Kedoshim we are taught many mitzvot relating to interactive behavior between people, including mitzvot that teach us what types of people we must respect and also when we must not do so. Boundaries must be set in our relationships between different groups in society, both in the sense of giving respect when it is correct to do so and in the sense of withholding it when it would be wrong. Just as the Torah requires of us to be modest, kind and respectful, so it teaches us that at times we must know where to draw the line.

השופטים, המדומים במזמור לנחשים, אוטמים אזניהם מלשמוע לדלים, ואף גרוע מכך אינם שומעים גם לקול המלחשים וחוברי החברים, כלומר גם למה שנוגע אליהם ולתפקידם אינם כפופים. ההפקרות הגמורה במערכת המשפט היא שמובילה להתפוררות ולקריסה של כל המערכת החברתית.

Sanctifying oneself by holy behavior is to be considered as if a sanctification of Hashem. If we profane ourselves when in Israel the land becomes profaned and sends us away. If we succeed if sanctifying ourselves and also return to the land, this returns the Shechinah to the land - which is the meaning of redemption.

גם בחורבן הקשה אפשר למצוא נחמה ועל כן פותח המשורר את פרקנו במילים "מזמור לאסף" (א). ר' לוי יצחק מברדיטשב מסביר מהי הנחמה.